ביאור:בראשית ט כח

בראשית ט כח: "וַיְחִי נֹחַ אַחַר הַמַּבּוּל, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ט כח.

וַיְחִי נֹחַ אַחַר הַמַּבּוּל[עריכה]

שנות חייו של נח[עריכה]

נאמר: המים על האדמה התחילו: "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ " (ביאור:בראשית ז יא), והמים חרבו "בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" (ביאור:בראשית ח יג), ונח יצא מהתיבה "בַחֹדֶשׁ, הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ, יָבְשָׁה הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית ח יד) - כלומר מההתחלת הגשם עד שהארץ יבשה עברה שנה ועשרה ימים.

הגיל של נוח בהתחלה:

"בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ" (ביאור:בראשית ז יא).

הגיל של נוח כשהארץ יבשה:

"וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, חָרְבוּ הַמַּיִם" (ביאור:בראשית ח יג).

ואז נאמר: "וַיְחִי נֹחַ אַחַר הַמַּבּוּל, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה"
ולסיכום, נח נפטר בגיל 950, ככתוב: " וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי נֹחַ, תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וַיָּמֹת" (ביאור:בראשית ט כט).

מתברר מכאן, שכאילו שבמשך השנה שנח היה בתיבה בזמן השטפון, הוא לא הזדקן, כי הוא נכנס בגיל 600, חי עוד 350 שנה, ובסוף היה בגיל 950 (עד יום אחד לפני יום ההולדת של 951).

תאור ספירת השנים אינו מדויק, שכל הדברים קרו בימי ההולדת של נח, אלא הערכה עם דיוק של פלוס מינוס מספר חודשים וימים. כך שבקלות שנה אחת יכולה להמחק בתוך שלושת המספרים הראשיים: 600, 601, 350, 950.
אולם כדי שהשנה הזאת תהיה במסגרת השגיאה, צריך להיות שהשגיאה היתה מינוס, ונח עוד לא היה מעל 600, או לא היה מעל 350, או לא היה מעל 950.

אַחַר הַמַּבּוּל[עריכה]

ניתן להבין את החישוב בצורה אחרת.

והשאלה היא:

כמה זמן נמשך המבול?

או, מה זה מבול?

"הַמַּבּוּל" - גשם חזק ושוטף, הרבה מאוד, שפע (מילוג).

המבול התחיל בגשם, ככתוב: "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ" (ביאור:בראשית ז יא).
הגשם נמשך, ככתוב: "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (ביאור:בראשית ז יב).
ואז הכתוב מסכם בפרוש: "וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ, וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם" (ביאור:בראשית ז יז).

כלומר המבול היה רק 40 יום, המבול הוא הגשם שהעלה את פני המים. כאשר פני המים התחילו לרדת, זה הזמן של השטפון, אבל לא של המבול.

ניתן להבין שמבול היה רק 40 יום, ונח בן ה600 ומספר ימים, נשאר בן 600 ועוד מספר ימים ועוד 40 יום, לאחר סיום המבול.
וארבעים הימים האלה נעלמו בתוך הספירה הכללית.