ביאור:במדבר טז יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




במה האשימו דתן ואבירם את משה[עריכה]

בפרשת קורח מתוארות שלוש קבוצות שחלקו על משה ואהרן ; אחת מהן היא קבוצה של בני ראובן, בהנהגתם של דתן ואבירם.

דתן ואבירם האשימו את משה באשמה חמורה: לטענתם, ההנהגה של משה רבנו נגועה באינטרסים אישיים: הוא הרחיק אותם מארץ כנען אל המדבר, לא בגלל שה' ציווה עליו לעשות כך (בעקבות חטא המרגלים - במדבר יג-יד), אלא בגלל שהוא עצמו מרוויח מכך, כי במדבר קל לו יותר להשתרר ולמשול בעם. ואלה דבריהם:

במדבר טז יג: "המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר, כי תשתרר עלינו גם השתרר?!

אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם! העיני האנשים ההם תנקר?! לא נעלה" !"

נסביר:

  • ארץ זבת חלב ודבש = ארץ ישראל - בכך מודים גם המתנגדים הגדולים של משה, ראו למשל בדברי המרגלים (במדבר יג כז): "ויספרו לו ויאמרו: 'באנו אל הארץ אשר שלחתנו, וגם זבת חלב ודבש הוא, וזה פריה'"
  • העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר = הרחקת אותנו מארץ ישראל; כזכור, לפני שני פרקים, בעקבות פרשת המרגלים, החליט ה' שבני-ישראל לא ייכנסו לארץ-כנען אלא ימותו במדבר: במדבר יד לה: " "אני ה' דברתי, אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי:" "במדבר הזה יתמו ושם ימתו !" " אבל בני-ראובן האשימו את משה שהוא החליט, על דעת עצמו, להמית אותם במדבר,  כדי שיוכל לשלוט בהם יותר בקלות (ראב"ע ) -
  • כי תשתרר עלינו גם השתרר = כדי שתוכל להשתרר , להיות שר ומושל עלינו; יותר קל לשלוט באנשים במדבר, כשכולם נמצאים במחנה אחד והם תלויים במנהיג, מאשר לשלוט בהם בתוך הארץ, כשלכל אחד יש נחלה פרטית.
  • אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם = אחרי שהרחקת אותנו מארץ ישראל, לא הבאת אותנו אל ארץ אחרת שאפשר להתיישב בה, כי לא רצית שלכל אחד תהיה נחלה פרטית.
  • האנשים ההם = קורח ונשיאי העדה, הקבוצות האחרות שחלקו על משה באותו זמן, שמשה הציע להם (בתחילת הפרק) להתאסף לפני אוהל מועד ל"מבחן" (ראו פרשת קורח - היום הראשון ).
  • העיני האנשים ההם תנקר = ניקור עיניים הוא משל לשיעבוד והשפלה ; אתה עומד להשפיל ולשעבד את קורח והנשיאים בכך שאתה כופה עליהם לעלות לפני אוהל מועד.
  • לא נעלה = אבל אותנו לא תצליח לשעבד, אנחנו לא נעלה.
  • המעט... = לא מספיק ש...; מבנה המשפט הוא:"המעט כי העליתנו... העיני האנשים ההם תנקר?!" - "לא מספיק שהרחקת אותנו מארץ ישראל כדי שתוכל להשתרר עלינו, אתה עוד רוצה להשפיל ולשעבד את המתנגדים שלך במבחנים מוזרים?!"

כדי לדעת מה היה בהמשך, ראו פרשת קורח - היום הראשון .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-15.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:במה האשימו דתן ואבירם את משה

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/bm-16-1314