ביאור:אכילה ושתיה לחיוב או לשלילה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



"הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו" (ירמיה, כב', 15). כאן יש ערך בעצם האכילה והשתיה, עוד לפני עשיית המשפט, אף כי היא הדבר המודגש כאן.

וכן אנו מוצאים בקהלת - " "הנה אשר ראיתי איני טוב אשר יפה לאכול ולשתות וגו" '" (קהלת ה', 17). ואגב, כאן תשובה לשאלה האם יפה הוא טוב בהכרח, כפי גישת היוונים, ומכתוב זה נראה שכן, אף כי במקום אחר (משלי לא', 30) הוא כותב - "שקר החן והבל היופי". למילה יפה יש גם, כמובן, משמעות מורחבת.

ולענייננו - עוד אכילה ושתיה מוזכר, למשל, בנחמיה - "אכלו משמנים ושתו ממתקים" (נחמיה ח', 10) כביטוי לשמחה, שמוזכרת גם בקהלת.

ולעומת זאת בישעיה הוא מזהיר את האומרים - "אכול ושתו כי מחר נמות" (ישעיהו כב', 13), שזו היא האכילה והשתיה הרעה, כאילו אין אלוהים.

מפרספקטיבה זו ניתן להבין את אמירתו של עזר ויצמן לאחר רצח רבין - 'אכלנו כמה דברים, שתינו כמה דברים' ואף לסנגר עליה.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-22.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2823_1