ביאור:איך ידעו בני ישראל שהם צריכים לשמור שבת

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תגובה ל: ביאור:שמות טז שנכתבה ב11:10:44 22.03.2005

לאחר שבני ישראל ביקשו אוכל (שמות טז ד-ה): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה: 'הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא. וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי , וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר-יָבִיאוּ; וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר-יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם'".

משה אמר לבני ישראל שהם צריכים ללקט מן, אך לא אמר להם שום דבר על היום השישי ( טז 16): "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה': לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ; עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת, מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם - אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ".

למרות זאת, ביום השישי ( טז 22-23): "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי , לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה --שְׁנֵי הָעֹמֶר, לָאֶחָד; וַיָּבֹאוּ כָּל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה, וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: 'הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' - שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת-קֹדֶשׁ לה' מָחָר; אֵת אֲשֶׁר-תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶׁר-תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ, וְאֵת כָּל-הָעֹדֵף, הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד-הַבֹּקֶר'".

מניין ידעו בני ישראל שהם צריכים ללקט שני עומרים ביום השישי?

1. ע"פ רש"י , הם באמת לא ידעו - הם לקטו עומר אחד כמו בכל יום, אך בדרך נס התרבה המן והכפיל את עצמו: "כשמדדו את לקיטתם באהליהם מצאו כפלים שני העומר לאחד. "ויגידו למשה" - שאלוהו מה היום מיומים, ומכאן יש ללמוד שעדיין לא הגיד להם משה פרשת שבת שנצטווה לומר להם (בפסוק ה)... עד ששאלו את זאת ואמר להם (פסוק כג) "הוא אשר דבר ה'" - שנצטויתי לומר לכם. ולכך ענשו הכתוב, שאמר לו (פסוק כח) "עד אנה מאנתם" , ולא הוציאו מן הכלל"

אך פירוש זה אינו מתאים ללשון הפסוק, שכתוב בו "לקטו לחם משנה" (כלומר - הם בכוונה תחילה), ולא " מצאו לחם משנה".

2. ע"פ ראב"ע, אברבנאל, וגם שד"ל , משה אמר לבני ישראל את מה שה' ציווה לו, למרות שזה לא נכתב בפירוש, ובני ישראל - " בכוונה ורצון לקטו לחם משנה, אם כן משה אמר להם כן על-פי מה שאמר לו ה' (פסוק ה), אלא שלא פירש להם ענין השבת, על כן באו הנשיאים ויגידו למשה כי העם עשו כדברו, ושאלוהו מה יעשו בו..."

אך לפי פירוש זה, לא ברור מדוע הנשיאים היו צריכים לבוא ולשאול את משה מה לעשות - הרי בפסוק ה נאמר גם מה צריך לעשות עם הלחם המשנה: "{{{1}}}" - כלומר יש להכין את המנה השניה לשבת . אם משה אמר זאת לבני ישראל - הם לא היו צריכים לשאול.

3. וע"פ הרב אליהו בן אמוזג ("מבוא לתורה שבעל-פה") , בני ישראל ידעו על מעלת השבת עוד לפני שנצטוו - בין אם משום ששמרו שבת במצרים, או משום שלמדו על השבת במרה (כדברי חז"ל). משה לא אמר להם בפירוש שהם צריכים להכין "לחם משנה" ביום השישי, אך הם ידעו מעצמם במסורת שביום השבת אסור ללקט, ולכן הכינו להם מראש "לחם משנה". הנשיאים התפלאו על כך, וחשבו שבני ישראל עברו על מצוות ה' "לקטו ממנו איש לפי אכלו", ולכן באו ואמרו למשה; ומשה אמר להם, שמעשיהם של בני ישראל מתאימים למה שה' אמר לו - "'הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה'".

ועל כך אמרו חז"ל בכמה מקומות - "הנח להם לישראל, אם לא נביאים הם, בני נביאים הם", כלומר - יש מנהגים רבים בישראל שנראים חסרי-טעם, אך למעשה הם משקפים מסורת שנמסרה להם מאבותיהם הנביאים.

מקורות

על-פי מאמר של ע"פ הרב אליהו בן אמוזג שפורסם לראשונה במבוא לתורה שבעל פה וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-16-2223