ביאור:שמות טו כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות טו כה.


במרה נקבעו בפעם הראשונה חוקי הגמול על קיום התורה[עריכה]

שמות טו כה : "וַיִּצְעַק אֶל ה', וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם;    שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ"

מה זה חוק ומשפט? ומה הקשר בין זה לבין המתקת המים?

ביטוי דומה נזכר ב יהושע כד כה : "וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם";    הדמיון המילולי מלמד שמדובר כאן באותו הדבר - מה בדיוק?

1. חוק ומשפט הם מצוות התורה או חלק מהן   (רש"י, רשב"ם ועוד) .

בספר יהושע פירוש זה משתלב היטב בתוכן הפרק: לאחר שבני ישראל התחייבו לקיים את התורה, יהושע לימד אותם את פרטי המצוות.  גם בספר שמות אפשר לפרש, שה' לימד את בני ישראל חלק מהמצוות כדי לנסות ולראות האם הם מסוגלים לעמוד בהן, וזו היתה הכנה למתן תורה שיהיה בהמשך (שמות יח).   אבל מה הקשר בין לימוד מצוות התורה לבין המתקת המים?  אפשר לפרש בכמה דרכים:

א. הקשר לתורה נרמז במילים "וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ". ה' נתן למשה הוראה - להשליך עץ מסויים לתוך המים. בני ישראל ניסו וראו, שכאשר הם מקיימים את הוראות ה', המים נעשים מתוקים. הדבר עורר בהם אמון לקבל את התורה - ההוראה של ה' גם בתחומים אחרים.  

ב. אפשר לראות כאן גם משל: המים הם משל לחיים והעץ הוא משל לתורה, (משלי ג יח): "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר"( פירוט ); החיים נעשים מתוקים יותר כאשר מוסיפים להם תורה בהתאם להוראת ה'.

- אולם (כפי שכתב כבר רמב"ן) , אם מדובר במצוות ה', לא ברור מדוע לא נכתבו מצוות אלו כאן, כפי שנכתבו כל שאר המצוות במקום שבו נאמרו, תחת הכותרת "וידבר ה' אל משה לאמור".

2. חוק ומשפט הם תקנות ומנהגים "אזרחיים" שקבע המנהיג באותו זמן (משה בספר שמות ויהושע בספר יהושע), למשל, לנהוג בהגינות זה עם זה ועם הסוחרים מעמים אחרים שעוברים במחנה, לשמור על צניעות בהקמת האוהלים, וכו' (רמב"ן) .

הרב אליהו בן אמוזג ("מבוא לתורה שבעל-פה" הערה כט) הקשה כמה קושיות על דעה זו, אך את כולן ניתן לתרץ:

  • "גם לפי דעה זו, לא ברור מדוע התקנות והמנהגים לא נכתבו בפירוש;" אך ייתכן שהם לא נכתבו כי היו זמניים, לאותו דור בלבד, ולא היה טעם לכתבם לדורות.
  • "הפועל "שָׂם" משמעו "לימד", כמו בפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם";" אך ייתכן שיש הבדל בין הפועל "שם לפני-" שמשמעו לימד, לבין הפועל "שׂם ל-" שמשמעו "קבע, תיקן".
  • "הביטוי הכפול "חוק ומשפט" לא מתאים לתקנות ומנהגים זמניים;" אך ייתכן שהכוונה לתקנות משני סוגים - "חוקים" הם תקנות שרירותיות (כמו חוקי התנועה בימינו), ו"משפטים" הם תקנות הגיוניות (כמו דיני החוזים בימינו).
  • "בפסוק מיהושע מדובר על "כריתת ברית", ולא הגיוני שהברית כללה רק תקנות ומנהגים זמניים" ; אך ייתכן שהפסוק מדבר על שני עניינים שונים - כריתת ברית לחוד, ותקנות ומנהגים לחוד;
  • "בספר שמות, בפרק הבא (שמות טז), ניתן לראות שבני ישראל יודעים על מצוות השבת; הגיוני שהם למדו על מצוה זו בפרק טו;" לטענה זו התייחסנו כאן .

3. חוק ומשפט הם עקרונות השכר והעונש הכרוכים בשמירת המצוות או בהפרתן (אברבנאל) . היתרון בפירוש זה הוא, שה"חוק ומשפט" כתובים בפירוש: בספר שמות בפסוק הבא, (שמות טו כו): "וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ למצותיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ";    ובספר יהושע בכל פרק כד.

לפי פירוש זה, ייתכן שהמילים ושם ניסהו (בספר שמות) משמען, שבאותו מקום - עם ישראל העמיד בניסיון את "החוק והמשפט" הללו, כלומר - הוא ראה שה' באמת מרפא את המים כאשר מתפללים אליו. ראו באיזה אופן ניתן להעמיד את התורה למבחן מדעי .


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:במרה נקבעו בפעם הראשונה חוקי הגמול על קיום התורה


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-15-25