ביאור:אהבת ארץ ישראל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובץ:אתחלתא דגאולה.pdf
תמונה של שער הספר לכו נרננה בו מובאים שירי אהבה לארץ ישראל.
מכתב משנת תרצ"ד בעל תגלית מעניינת, על תוכניתו של האדמו"ר הריי"צ מחב"ד, לבקר בשנית בארץ ישראל, ועל האפשרות שיצטרפו אליו חתניו רבי שמריה גור אריה ורבי מנחם מנדל שניאורסון לימים האדמו"ר מליובאוויטש.

אחד מהערכים המקודשים של העם היהודי במשך כל הדורות היה אהבה לארץ ישראל. גם כשאין מקיימים מצוות יישוב ארץ ישראל בפועל, יש לפחות מצווה לחבבה, וקל וחומר כשמקיימים את המצווה בפועל. זכותנו להיגאל תלויה בקיום מצווה זו, המהווה תיקון לחטא המרגלים, עליו נאמר "וימאסו בארץ חמדה" (תהלים קו, כד).

חיבת הארץ[עריכה]

אחד מהערכים המקודשים של העם היהודי במשך כל הדורות היה אהבה לארץ ישראל. יהודים צדיקים היו קשורים בכל נימי נפשם לארצנו הקדושה, והשתוקקו תמיד מתוך התעוררות של געגועים חזקים לעלות ולהתיישב בארץ.

החל משנת 1840 (ה'ת"ר) החלה להתעורר אהבה וחשקה גדולה מאוד לארץ ישראל, חיבה שלא הייתה מימות עולם. אהבה הקיפה את העם כולו, ילידי ארצות שונות ובעלי מעמד שונים, שומרי תורה ומצוות ואלו שאינם, גדולים וקטנים כאחד, לקום ולעלות ציון ולבנות את אבניה ועפרה, במסירות נפש של ממש.

הנקודה הארץ ישראלית בערה בלבם באש תמיד, ולא נתנה מנוחה לרגליהם ודמי לנפשם בארצות מגוריהם, הם קיימו את הכתוב לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ‍ִם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר. (ישעיהו סב, א) במלוא משמעותו.

אהבה זו לא נשארה בלב, אלא גם במעשים כולם נפעמו מחשק הפעולה למען בנינה של הארץ לתחית עם וארץ: בעבודת האדמה וביגיע כפיים. מהם שבעצמם נעמדים על הקרקע חורשים וזורעים ומשקים בזיעתם את שוממותיה ומהם מסייעים בידי אחרים להעמיד איכרים על הקרקע ולקדם עבודת האדמה בארץ ישראל.

ויש המקדישים את כל מרצם ולשון הלמודים שבפיהם לעשות נפשות לרעיון ישוב הארץ, ויש החוקרים את ארץ ישראל לכתוב את ארץ אהובתם בכתב המדידות לציין את גבולותיה.

ויש עשירי עם המתנדבים הרבה מהונם לתכנן תוכניות להושיב על אדמת הקודש יהודים מרודים מנושלי קרקע מדורות. מניין הכוח הזה מתוך אהבת ארץ ישראל, כפרפרים אל האש כן עפו יהודים אוהבים ונלהבים אלה מכל כנפות הגולה אל ציון הורתם וכיונים אל ארובותיהם הביתה הם שבו בעלותם לארץ.

חכמי ישראל ראו באהבה גדולה זו, את התשובה עליה הבטיחה התורה (דברים ל) שיעשו ישראל בסוף גלותן ומיד נגאלין[1].

מקורות במקרא[עריכה]

  • בספר תהילים (תהלים קב, טו) נאמר: "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ". מפסוק זה למד בעל ספר החרדים "שצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו"‏[2].
  • בתורה מצאנו עונש גדול מאוד בחטא המרגלים על הוצאת דיבה על ארץ ישראל. בספר באר מרים כתב: "מכאן למדנו שיש עלינו מצווה גדולה לאהוב את ארץ ישראל, עד שלא נרצה לראות בה דבר רע"‏[3].
  • התורה משבחת ומחבבת בעיני עם ישראל את ארץ ישראל, כמו שכתוב:

ז כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. ח אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. ט אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. י וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. (דברים ח, ז-י). המשמעות הפשוטה העולה מהפסוקים, היא שהתורה מחנכת את ישראל לאהוב את ארץ ישראל ומתוך כך להודות לה' עליה‏[4].

  • באגרת הגר"א זכרונו לברכה נכתב בפתיחת האגרת: באתי לבקש מאתכם שלא תצטערו כלל וכלל, כמה שהבטיחו לי אמתית, וגם לא תדאגו הנה אנשים נוסעים על כמה שנים בשביל ממון, מניחים נשותיהן וגם הם נע ונד בחוסר כל. ואני תודה לאל נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה, חמדת כל ישראל וחמדת השם יתברך כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה, ואני נוסע בשלום ברוך ה'.

גדרה מהותה ומעלתה[עריכה]

הגדרת המצווה[עריכה]

לאהבת ארץ ישראל נועד מקום מיוחד, היא מצווה בפני עצמה. גם כשאין מקיימים מצוות ישוב הארץ בפועל יש לפחות מצווה לחבבה וקל וחומר כשמקיימים את המצווה בפועל[5].

אהבת ארץ ישראל היא ענף של מצוות אהבת ה'[6], שכן האוהב את ה' אוהב את נחלת ה' את ביתו של ה'‏[7]. וכן האוהב את ה' אוהב את מה שהקבה אוהב, ומצאנו שהקבה אוהב את ארץ ישראל, כמו שאמרו "אמר הקב"ה חביבה עלי ארץ ישראל יותר מן הכל למה שאני תרתי אותה וכה"א (יחזקאל כ) ביום ההוא נשאתי ידי עליהם ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות".

מהותה של האהבה[עריכה]

המשך חכמה כתב‏[8] "אהבת הארץ אינה אהבת מולדת כאשר יאהב הצרפתי את ארץ מולדתו ויכבד בירת ארצו פריז כי זה רגש לאומי, אהבת הארץ היא ענף של מצוות אהבת ה', שכן האוהב את ה' אוהב את ביתו ומשכנו של ה', וארץ ישראל היא המקום בו בחר ה' לדירתו ככתוב 'כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ'"[9].

הגאולה תלויה באהבה[עריכה]

בספר תהילים (תהלים קו, כד)מבואר ששורש חטא המרגלים היה בזה שמאסו בארץ, "וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ". כתב על כך בספר חרדים: "הגאולה תגיע בתיקון החטא, שיאהבו את הארץ. כמו שכתוב(תהילים קו, כד) אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד – כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, כלומר דהא בהא תליא, שלא יבא עת חנינה לציון, עד שבניה יחמדוה בתכלית החמדה והתשוקה""[10].

כך גם היה, כאשר התעוררה חיבת ציון ועם ישראל עלו במסירות נפש לארץ ישראל במאה הקודמת, זכינו והתחילו להתקיים בנו נבואות הגאולה[11].

הלכות ומנהגים[עריכה]

אהבת הארץ ופירותיה[עריכה]

  • הרמב"ם בהלכות מלכים כתב: "גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין בעפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו"[12]

על מעלת נישוק ארץ ישראל כתב המעבר יבק (שפת אמת פרק כז): ורבי פלוני שהיה מנשק כיפי דעכו היה לדבוק רוחניותו ברוחניות השורה בעפר הקדוש מארץ הנבחרת אשר עיני ה' אלוקינו בה.

  • הרדב"ז כתב‏[13]: אם את אבני הארץ מצווה לאהוב ק"ו את פירות ארץ ישראל יש מצווה לאהוב, לכן מצווה לחפש תמיד פירות תוצרת ארץ ישראל, ולהימנע עד כמה שאפשר מתוצרת חו"ל.
  • גם לבני חול מצווה להדר לברך על יינות ותפוזי א"י, כי גם פירות א"י שיצאו לחו"ל הם בכלל כי רצו עבדיך את פירותיה"‏[14]".
  • גדולי ישראל כתבו במשך הדורות מכתבים נלהבים, להעדיף את אתרוגי ארץ ישראל, על פני אתרוגי חו"ל (קורפ"ו), משום" מצוות חיבת הארץ"‏[15]. "

ט"ו בשבט[עריכה]

מנהגי ט"ו בשבט לאכול מפירות אר"י שמובא בפוסקים, כנראה גם מקורו ומוצאו אהבת הארץ והשתוקקות עליה. כאשר אבותינו אכלו בנכר במחשכי הגלות מפירות הארץ הגבירו רגשותיהם וחיבתם לארץ, וכאשר ברכו על הארץ ועל פירותיה שטפו גלי געגועים ופרצו מלבותיהם אל ישובה ובנינה של הארץ, נפשותיהם סערו בכיסופין עילאין קדישין לקראת אורה ונוף אדמתה, גרעיני הפירות הכו שרשים בלבבות ונבטו וגדלו והצליחו וגם עשו פרי לאהבת ציון וחיבת ירושלים. ‏[16]

ביקור בארץ ישראל[עריכה]

מצווה לבני חו"ל לבוא לבקר בארץ ישראל, אף שלדעת רבים אין בזה מצוות ישוב הארץ, בכל זאת יש בזה מצוות אהבת הארץ, כדרך כל אוהב שבא לבקר את ידידו[17].

ואמרו חז"ל "נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה. כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן העולם הבא"[18].

בנוסף גם ראיית הארץ היא מצווה, ומקרא מלא דבר הכתוב[19] "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן"[20].

כיום מיזם "תגלית" מאפשר לכל צעיר וצעירה יהודים, בני 18 עד 32, לבוא לישראל לסיור חינוכי בן עשרה ימים ולהכיר את הארץ היכרות ראשונית. במהלך הביקור המשתתפים, רובם המכריע סטודנטים, מסיירים באתרים מרכזיים בתולדות העם והמדינה ונפגשים עם ישראלים בני גילם ודוברי שפתם – סטודנטים ובעיקר קצינים וחיילים נבחרים המשרתים בצה"ל.

ארץ ישראל יפה[עריכה]

חכמינו תקנו תקנות רבות משום תפארת ארץ ישראל כדי להבטיח את היופי החיצוני של הערים בארץ ישראל. בזמן שעם ישראל זוכה לקיים את העיקר של מצות יישוב ארץ ישראל ישנו חיוב להשתדל בקיום הידור המצוה של מצות יישוב ארץ ישראל המתקיים בשמירתנו על תפארתה של ארץ ישראל, שעל ידי כך יוכלו תושביה לאהוב את הארץ[21]. כיום המועצה לישראל יפה פועלת לקידום איכות החיים בישראל באמצעות שמירה על כל מרכיבי סביבת-החיים ובפרט בהיבטי טיפוח ערכי הנוף והחזות הסביבתית, ובדגש מיוחד על הסביבה העירונית.

  • הגמרא‏[22] מספרת על רבי חנינא שהיה "מתקן מתקליה". רש"י פירש שהוא היה "משוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהייתה חביבה עליו, ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים". לכן על לו לאדם לזרוק פסולת או ניירות עטיפה ברחובות וללכלך רחובות ארץ ישראל‏[23].
  • עוד מספרת הגמ' שרבי אמי ורבי אסי היו עוברים בלימודם בקיץ ממקום שמש למקום צל ובחורף ממקום צל למקום שמש כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל‏[24] כל זאת מתוך אהבת ארץ ישראל.

שירי ארץ חמדה[עריכה]

רבי אלעזר אזכרי, בעל "ספר חרדים", מספר בספרו‏[25] על מנהג שהיה להם, להתכנס בכל ערב ראש חודש בקברו של ר' יהודה אלעי הקבור בין מירון לצפת ולשיר שם את השיר "ארץ הקדושה, יקרה חמודה"‏[26]. טעם מנהגם היה משום שמבואר בכוזרי (מאמר ה'), שגאולתנו תלויה באהבת ארץ חמדה, ואחד מהדברים המעוררים את האהבה הוא שירה.

הרב שמואל אליהו מספר כל מי שהיה פעם עם הרב מרדכי אליהו בציון של רבי יהודה בר אלעאי בעין זיתים יודע כי הרב מחזיק במנהגו של רבי אלעזר אזכרי, ותמיד תמיד מזכיר לכולם לשיר את השיר "ארץ הקדושה" באהבה רבה שכולו אהבת ארץ ישראל, הזכרת מעלותיה והשתוקקות לעלות לחונן את עפרה[27].

רבים מגדולי הדורות שרו שירי ארץ ישראל לעורר את אהבה אליה, מפורסם הוא הפיוט – ציון הלא תשאלי של ר' יהודה הלוי.

גם בעת האחרונה משוררים רבים מבטאים בשירתם את אהבה לארץ ישראל, הפזמון שכתב יורם טהרלב, "קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל. ודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל".

ושירת העשבים של נעמי שמר אשר הבית השלישי הוא פרפרזה על משפט בליקוטי הלכות:‏[28]

Cquote2.svg עַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁהָאָדָם נִתְעוֹרֵר לֵילֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה. Cquote1.svg

דיבת הארץ[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – דיבת הארץ

בכלל המצווה לאהוב את ארץ ישראל כלול האיסור לדבר בגנותה, כגון לומר על האוויר בארץ ישראל שהוא קר או חם באופן לא נסבל וכדומה וכן לומר על פירות חול שהם יותר יפים מפירות א"י, כמו שמצאנו (ערכין טו) שדור יוצאי מצרים נענשו ארבעים שנה במדבר וגם מתו שם מפני שהוציאו דיבה רעה על ארץ ישראל‏[29].

בספר בניהו בן יהוידע‏[30] כתב: "ילמד האדם מוסר השכל, לשמור פיו ולשונו, לבל יוציא מפיו שום דיבור לא טוב, לגנות אפילו אמה אחת מארץ ישראל, הן מצד האויר, הן מצד קור וחום, הן מצד הפירות, והן בעניין הבניין וכיוצא, ואפילו בעת חורבנה שהיא ביד הגוים, והבתים הם של הגויים, כדי שלא יהיה בכלל מוציא דיבה על א"י".

לפי הגמרא, חל איסור להשוות את יופיה של ארץ ישראל ליופיו של מקום אחר‏[31].

לעומת זאת מצווה לספר בשבחה וטובה של ארץ ישראל, שעל ידי זה יעורר אהבתה, "עלינו לתקן את חטא המרגלים ולדבר בשבחה של הארץ, ולהודות לה' על המתנה הטובה שהנחיל לאבותינו ולנו. בפרט בדורנו שבחסדי ה' מיליוני יהודים זכו לעלות לארץ, להקים בה משפחות וליישבה, מה שלא זכו דורות רבים של צדיקים וקדושים לפנינו. על כן חובה כפולה מוטלת עלינו להקפיד לדבר בשבחה של ארץ ישראל, לאהוב את נופיה, לקשטה בעצים ופרחים, לנקותה מפסולת, לתקן את דרכיה, לבנות בה בתים נוחים ונאים, ולחזור תמיד על דברי יהושע וכלב שכנגד כל המשטינים עמדו ואמרו "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד"‏[32]."

מאמר מורחב: דיבת הארץ

מצוות שטעמם אהבת הארץ[עריכה]

עליה לארץ[עריכה]

בכלל מצוות אהבת ארץ ישראל, היא העלייה לארץ ישראל לבני חו"ל. אף על פי שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה מחייבת עליה, היות שהיא מצווה קיומית‏[33], מחמת החיבה ואהבה לארץ ישראל צריך כל בן חו"ל לעלות לגור לאי. כמו שכתב בעל ספר חרדים "צריך כל איש ישראל לחבב את א"י ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו".

ישיבת הארץ[עריכה]

הרמב"ם לא מנה את במנין תרי"ג את מצוות ישוב הארץ, אף על פי שבהלכות הרחיב הרבה על חשיבות המגורים בארץ ישראל, משום שכל מצוות המגורים בארץ היא נובעת מאהבה ותשוקה, לגור בביתו של ה', ולא שייך שאהבה תהיה חובה. ועל האהבה כבר נצטווינו במצוות אהבת ה'‏[34].

ברכת המזון[עריכה]

מצוות ברכת המזון, ענינה להודות על ארץ ישראל, כמו שכתוב "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ"‏[35]. מטרת ההודיה והברכה לעורר את האהבה והשמחה בארץ ישראל.

ביכורים[עריכה]

בשם האריז"ל הובא על הפסוק 'והימים ימי בכורי ענבים' - שמצוות בכורים מהווה תיקון לחטא המרגלים, הללו המאיסו את הארץ, ואילו מצוות בכורים ניתנה משום חיבת הארץ, ועל כן היא נוהגת רק בשבעה מיני הפירות בהם נשתבחה ארץ ישראל‏[36].

אכילה מפירות ארץ ישראל[עריכה]

הבן איש חי כתב שיש מצווה ללכת לטייל בארץ ישראל למקום שיש בו פרדסים ונמצאים שם פירות חשובים טובים ומתוקים ומשובחים במאד, אם כוונתם לשם שמיים בשביל חיבוב ארץ ישראל‏[37].

אגודות וארגונים[עריכה]

נחלת ה'[עריכה]

בשנת תשע"ד (2014) קם ארגון בשם "נחלת ה, המוציא גיליון תורני לעורר את אהבת וחיבת ארץ ישראל בקרב הציבור החרדי.

בגיליון הראשון נכתב: בדורות האחרונים נפתחו שערי הארץ לרווחה, אנו נולדנו לתוך המציאות לה השתוקקו כ"כ אבותינו בכל הדורות. אך דומה שבד בבד עם האפשרות שניתנה לנו לעלות לארץ פגה במקצת ההרגשה הזו של התשוקה והחיבה לארץ ישראל.

מספר סיבות יש לכך וכפי הנראה העיקריות הם שנים:

  • ראשית כל ההרגל, כאשר נמצאים בתוך מציאות מסוימת וק"ו כשנולדים לתוכה, ההרגל עושה את שלו הדבר נראה מובן מאיליו ואין התפעלות מהדבר.
  • הסיבה השנייה היא: ההתנגדות לתנועה הציונית, אשר יצרה את הרושם כאילו יש כאן התנגדות לעניין ארץ ישראל ובנינה ח"ו, או עכ"פ המעטת החשיבות שלה. לפעמים היהודי החרדי אינו מבחין בין אהבת ציון ואהבת הציונות. ההתנגדות לציונות גרמה אדישות והעדר התלהבות לגבי אהבת ציון במקצת ממערכות היהדות החרדית.

העלון היוצא מדי חודש מביא מאמר על חשיבות ארץ ישראל, וכן סיפורי מגדולי ישראל עד כמה אהבו וחיבבו את ארץ הקודש.

העלון מחולק למנויים במייל, ובבתי כנסיות בירושלים ובק. ספר.

קדושת ציון[עריכה]

באלול תשע"ה קמה אגודה בשם "קדושת ציון" – דרישת ציון על טהרת הקודש. האגודה שמה לה למטרה לשוב אל אותם מושגים מקוריים שנשכחו - חיבת ציון, מצוות כיבוש הארץ, הורשת האויב, כינון מדינה יהודית באמת והמלכת ה' על הבריאה - והכל על טהרת הקודש, בלא להתפשר כלל על חלק כלשהו מחלקי התורה. לחזור בחזרה לארץ ישראל. לא רק פיזית מעשית, אלא גם ובעיקר נפשית - לבבית - רוחנית עמוקה. להתחבר אליה שוב.

העלון היוצא מדי חודש המהווה את שופרה של האגודה, מציג בפני הקוראים את אותן אמיתות שנשכחו ומביא מדברי חז"ל את ההשקפה המסורה בלא מורא ובלא חת.

לאגודה קמו מתנגדים גדולים, היות שהיא יצאה חוצץ כנגד הספר 'ויואל משה', הטוען בספרו נגד הקמת המדינה ומפיו לפידים יהלוכו על גודל העוון של עליה המונית לא"י, לימוד בלשון הקודש, לקיחת ממשלה קודם לגאולה בידי שמים ועוד. בעלונים היוצאים על ידם הם הוכיחו לשיטתם, שכל הראיות אותם הוא מביא בספרו אינם ראיות, אדרבה מצווה גדולה לעלות לארץ ישראל ולהקים בה מדינה יהודית על פי ההלכה.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ ספר לכו נרננה פרק ו.
  2. ^ מצוות התלויות בארץ - פרק ב
  3. ^ ר' דוד מן, באר מרים חלק ב עמוד צ"ב
  4. ^ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה – העם והארץ עמוד 60
  5. ^ הרב יעקב אריאל, מכון התורה והארץ. ראה כאן
  6. ^ באר מרים ח"ב עמ' צ"ב, ר' דוד מן זצ"ל.
  7. ^ רמב"ן ויקרא יח כה.
  8. ^ כתב יד בעתון דאס ווארט בוילנא י"ד חשון תרפ"ז ומשם בקול ישראל תרפ"ז גיליון ט'
  9. ^ הרב אביגדור נבנצל, בספר ירושלים במועדיה, פסח, עמוד ר"א [דרושה הבהרה]
  10. ^ ספר חרדים פרק ב ממצוות לא תעשה התלוים בארץ ישראל
  11. ^ חוברת לכו נרננה פרק ז' ישראל עושים תשובה.
  12. ^ תבנית:רמב"ם
  13. ^ שו"ת חלק א סימן תקפ
  14. ^ עלי תמר שביעית פ"ד, ה"ז
  15. ^ ראה מכתבו של ר' יחיאל מיכל עפשטיין, רבה של נובהרדוק, בעל מחבר ספר 'ערוך השולחן'. ראה כאן
  16. ^ ספר נדבות פי עמ' י'
  17. ^ ראה שו"ת הרשב"ש ב, ד"ה אין ספק, ומג"א או"ח סי' רמ"ח סק"ט.
  18. ^ שו"ת מהרי"ט חלק א סימן קלד וע' ריטב"א גיטין ב. מנוחת אמת עמ' קי"ב.
  19. ^ דברים ג' כ"ה
  20. ^ שו"ת משנה הלכות חלק ג סימן קפט.
  21. ^ ראה גמ' ב"ב כד/ב. ובספר הסביבה בהלכה ובמחשבה - ד 170. במאמר חיוב השמירה על ארץ ישראל יפה הרב נחום סטפנסקי.
  22. ^ תבנית:בבלי
  23. ^ ספר ארץ חמדה טובה ורחבה, צוריאל משה, עמוד 33.
  24. ^ ולהגיד שקר להם או חם להם
  25. ^ חרדים פ"ב ממצות ל"ת התלוים בא"י
  26. ^ את השיר ניתן לראות [בחוברת לכו נרננה https://drive.google.com/open?id=1jV0cYN0Q-c4c_YjmbJ6rWs-USUY_ambH].
  27. ^ אהבת ארץ ישראל - באתר ישיבה
  28. ^ Hebrewbooks-LOGO.png [1], ליקוטי הלכות קובץ PDF באתר היברובוקס הלכות ברכות ד', אות ד'.
  29. ^ ספר אבא ביתך עמ' י"ז
  30. ^ על כתובות דף קיב/ב ב
  31. ^ גמרא סנהדרין דף צד עמוד א
  32. ^ הרב מלמד פניני הלכה העם והארץ
  33. ^ שו"ת מהריט"ץ סימן פה ואג""מ אבן העזר חלק א סי' קב."
  34. ^ ועיין באריכות בנושא זה, בקונטרס בגדר מצוות ישוב הארץ.
  35. ^ דברים פרק ח, י
  36. ^ (הובא בספר "מעינה של תורה" פרשת שלח).
  37. ^ שו"ת תורה לשמה (סימן תיח)

קטגוריה: ארץ ישראל