ביאור:אבשלום מקביל ליש"ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


"וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאוד מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום" (שמואל ב', יד', 25).

הנוצרים טוענים, כי כמו שהקורבן היה צריך להיות בלי מום, כך גם ישוע היה קורבן-אדם מושלם, ללא מום. ואולם, כאשר מדברים אנו על בני-אדם, רק על אדם אחד נאמר ש-"לא היה בו מום", והוא אבשלום, הנזכר בפסוק. וההקבלה ביניהם נמשכת עוד: כשם שאבשלום מרד באביו, עד כי בקלות אפשר לומר, כי היה לו תסביך אדיפלי חריף, כך גם הנצרות מרדה בהורתה, היהדות, וכתסביך האדיפלי מעורבים כאן רגשות שנאה, בוז ורצון להרוג ממש, שלעיתים התלבש גם במעשה. נוסף על זאת, אבשלום מצא את מותו כאשר נתלה עם שערותיו בעץ, בעוד ישוע נצלב, כידוע. הרוצה ימצא הקבלות נוספות. אנו נסתפק רק עוד בהקבלה, כי הנוצרים מביאים את הפסוק "ויקרא שמו פלא יועץ אל גיבור אבי-עד שר-שלום" (ישעיה, ט', 5) ובו ניתן, בקפיצה מסוימת, למצוא את השם אבשלום.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t08b14_1