באר היטב על יורה דעה שו
סעיף ג
[עריכה](א) מסייע: בשביל שיתן לו כל מתנותיו והוי כגוזל אחרים. ט"ז.
סעיף ד
[עריכה](ב) לקבלו: היינו שהכהן עושה איסור אם אינו מקבלו אבל מ"מ לא כייפינן ליה דיכול הכהן לומר לנותן אייתי ראיה דבכור הוא ואטפל בו. ש"ך.
(ג) להקניטו: ואם נראה שעושה כן א"צ הכהן לקבלו מהרי"ו וכ' הש"ך דלא ידע ליישב דברי הרב אם לא שנגיה בדבריו וכצ"ל ודוקא בספק שבא מעצמו אבל בספק שבא בפלוגתא דרבוותא כגון שקנה פרה חולבת מן העובד כוכבים או שפשע הישראל שהיה יכול למכור הבכור וכו' ומ"מ צ"ע לדינא במה שחילק בין ספק מעצמו לספק פלוגתא דרבוותא דבתשובת מהרי"ל לא משמע הכי דבקנה פרה חולבת מן העובד כוכבים כתב דצריך הכהן לקבלה ולמד מספק בכור אע"ג שהביא שם סברת הפוסקים אי חלב פוטר בבכורה או לאו אלא נראה דצ"ל משום דהתם היו כמה ספיקות בפלוגתא דרבוותא שמכר לעובד כוכבים בכסף דהוי מכירה ליש פוסקים כדלקמן סי' ש"כ ס"ו וכן בהיתה חולבת דפטור בבכור ליש פוסקים לכך היקל בדבר אבל בספק א' דפלוגתא דרבוותא לבד אין להקל אם לא שמדינא נראה עיקר כמאן דמיקל אלא שמחמירין דבכה"ג אפשר דאין הכהן צריך לקבלו גם פסק מהרי"ו דאם כהן עני יש לו בכור ונותנו לכהן עשיר א"צ לקבלו עכ"ל.
סעיף ה
[עריכה](ד) מומחה: והאידנא ליכא מומחין ובעינן ג' כדלקמן סי' ש"ט ס"ב.
(ה) לכלבים: כ' הש"ך דהרבה פוסקים אוסרים ליתנו לכלבים (דכתיב ואכלת ולא לכלביך) לכן יש ליזהר בדבר וגם בעובד כוכבים כתב מהרש"ל דמ"מ איסור דרבנן איכא משום בזיון קדשים ואינו רשאי להאכילו אלא דרך זימון שיאכל העובד כוכבים עמו אבל לא למכרו לו אפי' ליתן לו חתיכה חיה וכשהוא טריפה אסור ליהנות ממנו כדלקמן סי' ש"ז עכ"ל.
סעיף ו
[עריכה](ו) מנה: פירש"י אם יש לו חתיכת בשר חולין שנשקלה בליטרא יכול לשקול בשר בכור כנגדו והרמב"ם פי' חלק כחלק כגון שיחלקו אותו לכמה חלקים ונותנין חלק א' בכף מאזנים זה וחלק בכף מאזנים הב' לראות אם מכוונים במשקל.
סעיף ז
[עריכה](ז) אפי': כלומר לא מיבעיא אם בזמן הבית שאינו קרב אלא תוך שנתו אלא אפי' בעל מום בזה"ז לא ישהנו יותר משנתו. ש"ך.
(ח) חדשיו: דהיינו ט' לגסה וה' לדקה אבל אם לא כלו מונין מיום ח' דאז ראוי לאכילה ואין מונין אלא מעת שנראה לאכילה. ט"ז.
סעיף ח
[עריכה](ט) לקיימו: כ' הש"ך ומונין לו מיום ח' ללידתו דכיון דלא נולד בעל מום אע"ג דידוע שכלו לו חדשיו מ"מ הרי לא נראה לאכילה ביום לידתו דהוה תם וכ"כ רש"י ותוס' דלא כהלבוש שהעתיק דברי הב"י וע"ש.
סעיף ט
[עריכה](י) לחכם: היינו שלא נזדמן לו חכם ואין זקוק להוליכו במקום שהחכם שם. ש"ך.
סעיף יא
[עריכה](יא) אדר: ה"ה בשאר דברים דינא הכי כמ"ש באורח חיים סי' נ"ה ס"י לענין שני נערים (שנולד אחד בט"ו באדר ראשון והשני נולד בר"ח אדר שני ובשנת י"ג אין עיבור דנעשה השני בר מצוה קודם לראשון) וע"ש.