שולחן ערוך יורה דעה שז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן שז | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין הבכור אחר שחיטה ושאינו יכול למכרו ולא לשוחטו עד שיפול בו מום
ובו שלושה סעיפים:
אבג

סעיף א[עריכה]

אין מרגילין בבכור דהיינו להפשיט עורו שלם דרך מרגלותיו:

סעיף ב[עריכה]

שחטו ונמצא טריפה -- עורו עם בשרו אסור בהנאה וטעון קבורה:

(ולכן טוב למכרו לעובד כוכבים קודם שחיטה) (הגהות מרדכי פ' האשה וכ"כ הב"י בשם תשובה אשכנזית והיא בתשובת מהרי"ל):

סעיף ג[עריכה]

צריך הכהן לשהותו ולגדלו לעולם עד שיפול בו מום. ויכול למכרו אפילו לישראל אע"פ שהוא תמים והלוקח ינהוג בו קדושת בכור. בד"א שהלוקח קונה אותו לצרכו אבל אסור לעשות בו סחורה דהיינו לקנותו כדי להרויח ואם קנאו לצרכו ולא נצטרך לו יכול לחזור ולמכרו: