באר היטב על יורה דעה רב
סעיף א[עריכה]
(א) זכוכית: כתב הסמ"ג דכ"ש שאר דברים דחוצצין בכל הכלים פשיטא דחוצצין בכלי זכוכית וכתב הב"ח דהכי נהיגא עלמא להחמיר ודלא כלבוש.
סעיף ב[עריכה]
(ב) מבחוץ: ומשמע דבפנים הוי חציצה ומ"מ דוקא אם הוא בדרך שמקפידין עליו כמ"ש בסי' ק"כ סי"ג. ט"ז.
סעיף ג[עריכה]
(ג) ונשברו: בטור כתב שנשבר לתוך הקתא ופי' הט"ז שהקתא הוא משל מתכות כמו הכלי עצמו והקתא הוא חלול ומכניס בתוכו היד של עץ או מין אחר ונשבר היד בתוך הקתא בחללו נמצא שיצטרך להוציאו לתקנו מחדש ע"כ הוי היד חציצה לטבילת הכלי עכ"ל.
סעיף ה[עריכה]
(ד) בשרף: שהוא דיבוק ותיקון טוב על דעת להניחו שם תקנה לפיכך אינה חוצצת משא"כ בגמי או במשיחה. כ"כ הלבוש.
סעיף ו[עריכה]
(ה) צר: והב"ח כ' דאפי' פיו רחב לא עלתה לו טבילה אבל אם הוא כלי רחב ואין בו חלל גדול כמו קערות וכיוצא בהם כתב הט"ז דלכ"ע מהני טבילה.
(ו) החיצון: כ' הש"ך היינו כשהחיצון טהור אבל כשהחיצון צריך ג"כ טבילה אפילו אין בפיו כשפ"ה מותר דמגו דסלקא טבילה לחיצון סלקא נמי לפנימי כדלעיל סימן ר"א ס"ט.
(ז) יתחוב: אלא יקשרם בחוט וכה"ג בדבר הרפוי כ"כ או"ה וכתב עוד דוקא כלים שמלאו מקודם דמתוך שהוא מלא מכביד על דופניו וחוצץ אבל כלי רק אין לחוש דא"א שלא יבאו שם מים אך יזהר שלא יושיב כלים הרבה בכלי להטבילם יחד אפילו הם רקים אא"כ שלא ישבו זה ע"ג זה ככלי העומד על שוליו או על פיו אבל להניח זה אצל זה בדלי אפילו כלים הרבה יחד מותר לכתחלה אפילו יפלו זה ע"ג זה בבאר ואין לחוש דמתוך שמתגלגלין הנה והנה נוגעים המים ע"פ כולה עכ"ל.
סעיף ח[עריכה]
(ח) שפיו צר: ואפי' רחב יותר משפ"ה אם הוא בענין שאין המים נכנסין לו מיד צריך להשהותו או למלאותו תחלה ופשוט הוא וע"ל סי' ק"כ מטבילת כלים עכ"ל הש"ך.
סעיף ט[עריכה]
(ט) מטביל: כתב הט"ז ולא הוה מקום חתך חציצה לפי שהוא בית הסתרים ואינו חוצץ.