באר היטב על יורה דעה קעח
סעיף א[עריכה]
(א) ראשו: פי' הב"ח דהיינו שמגדלין השער לנוי וליופי כמו הבתולות דרך שחץ וגאוה והט"ז כתב דהיינו שדרך העובדי כוכבים בעלי מלחמות בהרבה מדינות לגדל שער שלהם מאד ואינם מגלחים עצמם כלל לא יעשה כן בישראל ואף זה בכלל מגדלי בלורית שאסרו חכמים וגבי לא יניח הפרע חסר תיבת מלאחריו וכן הוא ברמב"ם.
(ב) מקומות: כתב ע"ז הראב"ד איני יודע מהו זה אם שלא יעשה צורות כמו שהם עושים או שלא ישים סימן לקבץ בו הרבים כדרך שהם עושים עכ"ל וכתב הט"ז ע"כ יש לאסור בשניהם והב"ח כתב אבל כגון אותם העשוים לועד שלהם להתיעץ על עסקיהם ולמשפט אין איסור לבנות כתבנית אותם היכלות.
(ג) המלכים: פי' כלי תשמישן משום כבודם שלא ישתמש בהם אחר.
סעיף ג[עריכה]
(ד) יביא: כתב הש"ך משמע דוקא להביא שם ולהניחו אצל הפתיתין אסור משום העורכים לגד שלחן אבל אם היה שם א"צ להסירו וכ"מ מפירש"י וכ"כ באורח חיים סוף סימן ק"פ ובפתיתין לחוד יש מצוה להניחם שיהא מוכן לעני.
(ה) איסור: כתב הש"ך ומ"מ מה שנוהגין בארצות אלו שעושין סעודה בלילה שלמחר מלין התינוק שקורין (וואך נאכט) אין איסור דדוקא לשום מיני מאכל על השלחן ולהניחם כך אסור משום דהוי כעורך לגד שלחן אבל בסעודה אין איסור וכתב הט"ז שבלבוש כתוב שמטעם זה יש לאסור אותו המנהג שנוהגים מקצת לערוך השלחן בלילי שבת בפת שלם כל הלילה שנתפשט מחוק העורכים לגד שלחן ול"נ לע"ד דדוקא בלילה שקודם המילה שעושים כן למזל התינוק יש בו שייכות העורכים לגד כי גד הוא לשון מזל משא"כ בלילי שבת שמניחים הפת לחם משנה הוא בשביל כבוד השבת שכבודו בלחם משנה ואין בזה משום מזל ואין בזה איסור כלל דהא גם קודם השבת מיד שמוציאין אותו מהתנור מניחין אותו על השלחן משום כבוד השבת עכ"ל.
(ו) מטה: כיון דשלחן כתיב בקרא בהדיא. ט"ז.