באר היטב על יורה דעה קסז
סעיף א[עריכה]
(א) באחריות: ואם המלוה אינו מאמין ללוה על הפסד בקרן או בריוח אזי יכתוב בשטר העיסקא שאין הלוה נאמן בהפסד הקרן כ"א ע"פ עדים כשרים מפורסמים ועל הריוח לא יהא נאמן כ"א בשבועה חמורה כרצון בעל השטר דלא כאותן שנהגו לכתוב בשטר שגם בריוח לא יהא נאמן כ"א בעדים כשרים שזהו רבית גמור כ"כ העט"ז וב"ח ומשמע דוקא הכא שהוא בשטר עיסקא אבל בהלואה ממש דהוה רבית דאורייתא אסור להתנות גם על הקרן שלא יהא נאמן כ"א ע"פ ב' עדים כשרים כדלקמן סי' קע"ז עכ"ל הש"ך.
(ב) התנה: ובפרישה כתב דאפילו לא התנה בתחלה סגי בשכר כל שהוא ול"ד לעיסקא לקמן ריש סימן קע"ז דנותן לו שכרו כפועל בטל דהתם הוא עוסק בחצי שלו ושל המלוה ביחד משא"כ הכא דכשעוסק אין כאן הלואה כלל אלא שהוא כמו ברבית מוקדמת ומאוחרת מ"ה אפילו בלא תנאי סגי בכל שהוא עכ"ל ובדרישה כתב דנראה דאם התנה עמו בתחלה ונותן לו שכר מה כדי שיקבל עליו המתעסק האחריות שפיר דמי דומיא דמתנה עליו בשכר עמלו בדבר מועט ודומה למתנה עם ש"ח להיות כשואל בחושן משפט סימן רצ"א עכ"ל והט"ז חולק עליו וכתב דהא עיקר ההיתר בדין זה הוא מחמת שבשעה שמרויח מנה הוא עדיין פקדון בידו ולא הלואה ואם יקבל עליו האחריות גם בעת ההיא יהיה המעות בהלואה בידו ורבית גמור יש כאן ומה יועיל מה שנותן מלוה ללוה שכר על שקבל עליו האחריות דזה דומה למי שנותן ללוה איזה מתנה שילוה ממנו מעות ברבית ה"נ ממש כן הוא ע"כ אין להשגיח בהיתר זה וע"ל סי' קע"ז ס"ו ובסי' קע"ב ס"ג. וכתב עוד בענין ההיתר שמתנה המלוה שלא יהא הלוה נאמן על הפסד הקרן כ"א ע"פ ב' עדים כשרים היינו דוקא שהעדים הללו יש להם ידיעה קצת בעסק זה של הלוה משא"כ באותן שבוחרים עדים שאינם יודעים מן המו"מ כלל ועושין כן כדי שלא יוכלו להעיד על ההפסד זה ודאי איסור גמור הוא דהוי קרוב לשכר ורחוק לגמרי מההפסד וכ' הלבוש למצוא תקנה למלוין בשטרות שיכתוב לו שחייב הלוה למלוה סחורה שיש לו עכשיו בביתו ומוכרה לו בזול שיעמדנה למלוה בזמן פלוני ואם יעבור על זה חייב לשלם לו סך הרבה אפי' כפל ממה שנתן לו שזה היתר גמור והוא שידע שהאמת כן הוא שיש ללוה אותה הסחורה בביתו באותו פעם ויקנה לו הסחורה בקנין מיד שעושה על החוב עכ"ל והוא מדברי הש"ע בסי' קע"ז סי"ח ונ"ל ברור שאין להיתר זה מקום רק אם לא אמר לו תחלה הלויני מעות אלא תיכף אמר כך הנה יש לי סחורה אמכרנה לך בזול וכו' אבל אם אמר תחלה הלוני מעות ואח"כ עושה עמו היתר זה אסור וכן מצינו בסי' קס"ג ס"ג אמר ליה הלוני מנה א"ל מנה אין לי חטין במנה יש לי כו' דאסור מאחר שא"ל תחלה הלוני ע"כ אין לסמוך ע"ז אם אמר לו תחלה הלוני מעות (ובנה"כ כתב דל"ד לסי' קס"ג דהתם לאיזה צורך מוכר לו החטין שהרי חוזר ולוקחן ממנו בזול הרי יש כאן הערמת רבית וכן שם מוכר שוה צ' בק' הרי מוכר ביותר בשביל המתנת המעות והוי רבית גמור אבל הכא אע"ג דא"ל הלוני י"ל דהמלוה צריך המעות לקנות סחורה ולכך אינו רוצה ללות רק כשרואה שזה מוכר לו בזול קונה ממנו ובזה אין איסור כשיש לו שהרי כל אדם רשאי למכור סחורותיו בפחות ואין כאן הערמת רבית כיון שהסחורה היא מתחלה של המוכר עכ"ל).