באר היטב על יורה דעה קמו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך יורה דעה קמו |

סעיף א[עריכה]

(א) לחלק: והטעם דאמרינן ישראל אדעתיה דנפשיה קא פלח ולא אדעת עובד כוכבים ע"כ כי מבטל העובד כוכבים אינו מבטל אלא חלקו. ט"ז.

סעיף ב[עריכה]

(ב) ביטול: כתב הט"ז והטעם בב"י בשם סמ"ג גזרה אטו עבודת כוכבים של ישראל ונ"ל כיון שאין הטעם אלא משום גזירה לא גזרו אלא אם באה לידו אחר הזכייה דוקא ואם לא באה לידו אלא קנאה ונתן לו המעות אע"פ שמדינא מעות קונות בעובד כוכבים מ"מ הכא לא גזרו ביה לענין ביטול עכ"ל אבל הב"ח כתב דאפילו לא זכה בה כגון שמצאה לפני יאוש או גזלה מ"מ מדרבנן אין לה ביטול גזרה משום עבודת כוכבים של ישראל עצמו.

(ג) ישראל: והב"ח כ' דאם זכה בהם הישראל אפי' משמשיה אין להם ביטול רק אם לא זכה בה כגון שמצא קודם יאוש או גזלה בזה יש חילוק בין עבודת כוכבים עצמה למשמשיה.

סעיף ג[עריכה]

(ד) יחזירם: ולא אמרי' דמחזי כזבין עבודת כוכבים דהכל יודעין שלא נקנו לו כיון שלא משך. ש"ך.

(ה) מעות: אע"פ שפסק הדמים דבכה"ג קונה משיכה כדלעיל סי' קל"ב וסי' קל"ח מ"מ משיכה בטעות היה שלא ידע שהיה בהן אליל.

(ו) ומשך: כתב הש"ך וה"ה משך ברישא ואח"כ נתן מעות וטעמא דהשתא כיון שנקנו לו אע"ג דהוי כמקח טעות מ"מ כשיחזור ויקח המעות מחזי כזבין אליל הלכך יוליכם ליה"מ.

סעיף ד[עריכה]

(ז) הגר: לפי שירושת הגר מדרבנן וחכמים הקילו בגר שלא יחזור לקלקולו ש"ס ולפ"ז דוקא גר אבל מי שהמיר אביו ובנו עמו ומת אביו אינו יכול לומר לאחיו המומר טול אתה אלילים כו' וכן מי שנשתתף עם העובד כוכבים בסחורה ובאתה לידו אלילים אינו יכול לומר טול אתה אלילים וכו' עכ"ל הש"ך.

סעיף ו[עריכה]

(ח) מותרים: משום דמזרק זריק להו ולא פלח להו. רש"י.

סעיף ז[עריכה]

(ט) לא: בש"ס יליף לה מקרא והיה כי ירעב והתקצף וגו' ואל ארץ יביט אע"פ שמתחלה מבזה עבודת כוכבים שלו אח"כ חוזר ומביט אליה.

(י) באמירה: ול"ד למכרה או משכנה דבסמוך דהתם זוזי אנסוה ב"ח ופסק כן ובד"מ כתב דשאני התם דלא ידעינן בודאי שבטלו אבל הכא מיירי שאומר שרוצה לבטל לקטוע אזנה או חוטמה וכה"ג אבל התם הוא אינו מבטלה וגם סובר שהקונה ג"כ לא יבטל.

סעיף ח[עריכה]

(יא) מתירין: כתב הב"ח דזה לא קאי רק אמכרה אבל במשכנה אין שום היתר אפי' בצורף ישראל והט"ז כ' דאפי' במשכנו יש היתר כגון שהרהינו אצלו והגיע הזמן ולא פדאו דאז הוי כמכירה וגם האי משכנו דכ' רמ"א הוא בכה"ג דוקא אבל משכון סתם לא מהני לבטל וכ"כ הש"ך ודבר זה היה לו להר"ב לכתוב כאן ולבאר באיזה משכון מתירין עכ"ל.

סעיף יא[עריכה]

(יב) השברים: כתב הש"ך בשם הב"ח דהרי"ף והרא"ש חולקים וס"ל דאין חילוק רק בין נשתברה לשברים או לשברי שברים ולפענ"ד אדרבה מדבריהם משמע שאין מחלקין בהכי וכן מוכח בהר"ן וטור עכ"ל והט"ז מיישב דברי הטור בענין אחר עיין שם ולפי שאינו אליבא דהלכתא קצרתי.

סעיף יב[עריכה]

(יג) עובד כוכבים: כלומר דאל"כ אסור כדין עבודת כוכבים שנשתברה מאליה. ב"י.

סעיף יד[עריכה]

(יד) לים: היינו לשאר נהרות (הוא דבעי שחיקה שספינות עוברות שם ושמא תפגע בו ותטלנו) אבל לים המלח לא בעי שחיקה ב"י וד"מ וכן הוא לקמן סי' רצ"ד ס"ו והב"ח כ' דאף לים המלח בעי שחיקה ועיין באורח חיים סי' תמ"ה עכ"ל הש"ך.

סעיף טו[עריכה]

(טו) ולכנות: כ' הט"ז דרש"ל פי' דוקא בא"י והוא תימה ונראה דט"ס הוא כאן ושייך על הרישא דצריך לשרש אחריה זו דוקא בא"י וכן הוא לשון הרמב"ם ובח"ל אין אנו מצוים לרדוף אחריה וכו' עכ"ל (ובנה"כ כ' דאין כאן ט"ס וכן משמע בש"ס דהא דצריך לשרש אחריה ולכנות לה וכו' ילפינן מחד קרא ואבדתם וגו' מן המקום ההוא וכי היכי דצריך לשרש הוא דוקא בא"י ה"ה לכנות וכו' ג"כ אינו אלא בא"י עכ"ל).