באר היטב על יורה דעה קמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך יורה דעה קמה |

סעיף א[עריכה]

(א) במקומם: והט"ז כתב דאפילו נעקרו לגמרי אלא שלא נעשה על ידי אדם גם כן אינן נאסרים.

(ב) רבים: וה"ה של נהר ומעיין של יחיד כיון דהטעם הוא דמחובר אינו נאסר אלא לענין נסכים יש חילוק בין יחיד לרבים ש"ך וט"ז (וכ' בנה"כ מה שנראה מדברי הט"ז דבשל רבים אפי' בתלושים שרי ליתא אלא דאפילו בשל רבים לא שרי אלא מטעם דמחובר ע"ש שמאריך בזה).

(ג) נאסרים: כ' הש"ך משמע אפי' נטען יחור הוה מחובר ואינו נאסר בהשתחוה להן ול"ד לבית בס"ג דאסור משום דתלוש ולבסוף חברו כתלוש דמי דהכא כיון שיש לאילן שרשים בקרקע הוי כמחובר אבל נטען לשם אלילים אסור וזהו אשרה האמורה בתורה אפי' לא השתחוה לה אח"כ ודוקא נטעו עובד כוכבים אבל נטעו ישראל אינו נאסר עד שיעבד עכ"ל.

(ד) שיוציא: אבל כל מה שיש שם בשעה שעבדו הן פירות הן שריגים ועלים הכל מותר ואינו אסור אלא מה שיוציא אחר שנעבד. כ"כ ב"י והאחרונים.

סעיף ב[עריכה]

(ה) ציפויו: שנאמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ומשום גזירת הכתוב אסור אפילו לא עבד הציפוי כ"כ רבינו ירוחם.

(ו) תקרובת: כתב הלבוש פי' דמותר בהנאה אבל באכילה אסור כמ"ש לעיל סימן ד' ס"ה וגם נתבאר שם במתכוין לעבדו תקרובתו אסור בהנאה ומדברי הר"ב כאן לא נראה כן עכ"ל הש"ך.

סעיף ג[עריכה]

(ז) שבנאו: כתבו הט"ז וש"ך דהיינו שבנאו עובד כוכבים אבל בנאו ישראל אינו אסור עד שישתחוה לו ובהגהת דרישה כתב דישראל מומר דינו כעובד כוכבים והט"ז חולק עליו וכתב דדינו כישראל גמור בזה ולכל עונשים שבתורה כמ"ש ריש סימן קל"ט (ובסימן הנ"ל כתבתי בשם נה"כ דמסכים עם הגהת דרישה ע"ש).

(ח) נוטל: פי' שישראל נוטל מה שחידש אבל עובד כוכבים בכל דהו שיטול סגי והוי ביטול ודוקא עבודת כוכבים של עובד כוכבים אבל של ישראל אין לה ביטול ונוטל כל מה שחידש. רש"י והר"ן.

(ט) לעבדו: כתב הש"ך והחידוש אין לו ביטול עולמית אם הוא של ישראל ואם הוא של עובד כוכבים עד שיבטלנו העובד כוכבים.

(י) הבית: והבית עצמו לא נתכוין לעבוד.

(יא) הוציאה: אפילו דעתו להחזירה וכן אפילו הוציא ישראל מותר כיון שלא הקצהו לעבודת כוכבים אלא לפי שעה. רש"י.

(יב) ביטול: כתב ב"י ופשוט הוא דהיינו דוקא כשהוציאה עובד כוכבים אבל הוציאה ישראל לא מהני לבטל מבית זה דין משמשי עבודת כוכבים ע"כ ומ"ש הר"ב ובישראל פי' אם הבית הוא משמשי עבודת כוכבים של ישראל לא מהני ביטול עולמית כדלעיל ריש סימן קל"ט . ש"ך .

סעיף ד[עריכה]

(יג) שצייר: פי' רק מעט ממה שצייר בענין שפגמו הוי ביטול. ש"ך.

סעיף ה[עריכה]

(יד) סילקה: פי' רש"י דוקא כשהעמיד עליה לפי שעה ולא הקצוהו לכך מותר בסילקה.

סעיף ו[עריכה]

(טו) שמעמידים: ומיירי שנטעו מתחלה כדי להעמיד תחתיו הא לא"ה מותר דמחובר הוא דלא חמיר טפי מעבודת כוכבים עצמו מהר"ן.

סעיף ז[עריכה]

(טז) מעשה: כ' ב"י דמדברי הרמב"ם משמע קצת דאע"פ שלא השתחוה להם נאסר מיד והטור כתב והשתחוה להם.

סעיף ח[עריכה]

(יז) סימן: כלומר אפילו מעשה כל דהו ואפי' חצי סימן. ש"ס ורש"י.

(יח) חבירו: אפי' במעשה רבה דהיינו ששחט בה ב' סימנים. רש"י והר"ן.

סעיף ט[עריכה]

(יט) החליף: פי' שהיה לו עבודת כוכבים והחליפן לעובד כוכבים בבהמות. רש"י וע"ל סי' קל"ב וקמ"ד.