באר היטב על יורה דעה קטו
סעיף א
[עריכה](א) עובד כוכבים: בטור כתב ל"ש חלבו לצרכו או לצורך ישראל (וכן הסכמת הפוסקים).
(ב) לראותו: כתב הט"ז אבל עכ"פ בעינן שישב מבחוץ בצד עדרו כדי שיראה שלא יכניס שם דבר טמא בשעת חליבה.
(ג) עומד: כתב הש"ך דאפילו יוצא ונכנס מותר כיון דטעמא דמירתת אבל אם העובד כוכבים חולב לצורך עצמו צריך לראות ממש בשעה שהוא חולב שלא יערב בו דבר טמא כיון שיש דבר טמא עמו בעדרו ואם חולב לצורך ישראל מותר בזה אם יכול לראותו כשהוא עומד.
(ד) בתחלת: קאי אפילו ארישא באין דבר טמא בעדרו וכתב הב"ח מיהו בדיעבד התיר ר"ת אם לא ראה תחלת החליבה והש"ך השיג עליו וכתב דאין ענינו לכאן דר"ת לא התיר אלא בידוע שחולב לגבינות עכ"ל.
(ה) בדיעבד: והט"ז כתב ולענין הלכה נראה דיש להחמיר לאסור אפילו דיעבד כל שאין רואה הישראל תחלת החליבה אפי' באין שם דבר טמא.
(ו) ישראל: כתב בד"מ ובת"ח דגם בכה"ג מותר בדיעבד למהרא"י וכ"נ דעת מהרש"ל.
(ז) קטן: בני תשע שנים ת"ח בשם או"ה.
(ח) כולם: כתב הש"ך דזה קאי על החולב בהמת ישראל ברפת שאחורי בית ישראל וא"כ יש לתמוה על רמ"א למה נאסר אם בא הישראל לאחר שנחלבו כולם וגם הת"ח מתיר בדיעבד בכל ענין ואולי איזה ט"ס נפל בדבריו כאן בהג"ה וכל זה בחולב לכותח או לאכול החלב כך אבל אם בידוע שהעובד כוכבים חולב לגבינות יתבאר דינו בס"ב עכ"ל. (וט"ז כ' דזה קאי על חולב בהמת ישראל ברפת שאחורי בית ישראל אמנם חלב שחלבו עובד כוכבים מבהמה שלו לא שרינן כלל אא"כ ישראל רואה וע"ש).
(ט) שנתבשלה: וה"ה אם כבוש שם מעל"ע כ"כ או"ה וכתב הש"ך דלכתחילה אסור לבשל בו אפי' יהא בתבשיל רוב דאסור להוסיף על שום איסור ולבטלו כדלעיל סי' צ"ט ס"ו ע"ש אבל אם נתבשל בו דיעבד ויש רוב בתבשיל שרי ולא דמי לבשולי עובדי כוכבים סוף סימן קי"ג די"א דאין אוסרת הכלים דשאני התם דעיקר איסורן מדבריהם מחמת גזרות חתנות אבל הכא גזרו בו משום חשש איסור דאורייתא שיש בחלב עצמו.
(י) נתערבה: כ' הש"ך משמע דרוב מיהו בעי בתבשיל כדלעיל סי' קי"ב סי"ד גבי פת של עובד כוכבים ולפ"ז משמע דדעת הר"ב דגבינה של עובד כוכבים אינה בטלה ברוב בתבשיל אבל באו"ה פסק להדיא דגבינה של עובדי כוכבים בטלה ברוב תבשיל ומסקנת הש"ך כדעת הרמ"א לאסור בגבינה עד ששים.
(יא) מועיל: דוקא בסתם חלב אבל כשאנו יודעים שדעת העובד כוכבים היה לעשות ממנה גבינות מותר לישראל לעשות אח"כ ממנה גבינות. ש"ך.
סעיף ב
[עריכה](יב) נבלה: הר"י אבן מגאש הקשה למה לא יהא בטל בס' ותירץ דהוי איסור מעמיד ואוסר בכל שהוא.
(יג) בעשבים: דלא פלוג רבנן כיון דאיכא שמעמידין אותם גם עכשיו בעור נבלה.
(יד) המנהג: והש"ך חולק על דין זה ופסק אפילו אם הישראל רואה הכל אפ"ה אסור כל זמן שהעובד כוכבים עושה הגבינות והא ראיה דאפילו בעשבים אסור משום דלא פלוג. (א"כ ה"ה ראה שעשאן עובדי כוכבים והיינו דמתניתין תנן סתמא גבינות עובדי כוכבים אסורין. וגבי חלב עובד כוכבים תנן חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו אסור ואם הישראל רואה מותר אלמא דבגבינות אין חילוק בין ראה עשיית הגבינות או לא. א"כ צריך להזהיר לשומרים שהולכים עם העובדי כוכבים כשעושין הגבינות למכור לישראל שהישראל ישימו הקיבה לתוך החלב ואם לאו הגבינות כולן אסורות). ומה שאנו נוהגין היתר לקנות מן השוואגי"ן היינו משום שנהגו לשכור הבהמות וא"כ הגבינה של ישראל הם וה"ה אם קונה סכום גבינות ממנו א"כ הגבינה בשעת עשייתן של ישראל היו אבל אם עובד כוכבים עושה גבינות לעצמו אע"פ שהיה שם ישראל מתחילה ועד סוף אסור (כל דלא עביד ישראל מעשה) עכ"ל.
(טו) החליבה: כתב הש"ך דרמ"א כתב זה לפי שיטתו אבל לפע"ד לא איירי הפוסקים שעשאו העובדי כוכבים גבינות אלא מדין חלב שמותרת כשדעת העובד כוכבים לעשות הגבינות והישראל צריך אח"כ לעשות הגבינות ומיהו אף לפי סברתו דמתיר בדיעבד כתב ע"ז באו"ה דאין להתיר אלא בהפסד מרובה מיהו היכא דראה החליבה רק שלא היה שם בתחלת החליבה משמע דיש להתיר בדיעבד אף בלא הפסד מרובה.
(טז) שדעתו: כתב הש"ך כלומר שידעינן בודאי שדעתו לעשות גבינות ואז אפילו היה לו דבר טמא בעדרו מותר בדיעבד מה"ט דדעת העובד כוכבים להקפיא ואף אם עדיין לא עשה הגבינה אלא שנחלבה החלב מיקרי דיעבד לענין זה ודוקא אם קונה ממנו סכום גבינות או לפי המשקל אבל אם קונה במדה אסורה ועכ"ז אסור לאכול החלב כך מאחר שלא ראה החליבה אפילו ידענו שדעת העובד כוכבים לעשות גבינות עכ"ל הש"ך.
סעיף ג
[עריכה](יז) מוחין: שהרי לא גזרו על החמאה וחלב טמא אינו עומד.
(יח) לכתחלה: הט"ז כתב דיש לתמוה על דין זה דהא אין מבטלין איסור לכתחלה אבל הש"ך כתב בשם ב"י ות"ח דזה לא מיקרי מבטל איסור דשמא אין כאן איסור כלל ועוד דאין כוונתו לבטל רק שילכו להן הצחצוחי חלב עכ"ל.
(יט) עמהם: אע"פ שדעתו לחזור אוכל עמהם משא"כ בשאר איסור ד"מ בשם או"ה דמה שאוכלין אותה במקום ההוא משום דשם עושין אותה בהכשר בלא חשש בעולם ואלו היו עושין כאן כמוהם היו ג"כ אוכלין אותה ט"ז וכ' ב"י בסוף סימן זה מי שעבר והעמיד חלב בחלב חמוץ של עובד כוכבים ולקח חלב זה והעמיד בו אחר ומהאחר אחר שמותר ליקח חלב השלישי זה ולהעמיד בו חלב ולאוכלו דלאחר ג"פ כבר כלה חלב של עובד כוכבים.