באר היטב על יורה דעה צז
סעיף א
[עריכה](א) עיסה: כ' בט"ז מזה נ"ל דמדוכה שדכין בה בשמים ומשתמשין הבשמים הן עם בשר הן עם חלב ופעם א' דכו שם שום עם מרק של שומן אווז ואח"כ מחזירין אותו הרוטב על האווז נ"ל שאותה מדוכה אסורה לדוך בה בשמים עוד אפי' לאכלן בבשר שמא יבוא לאכול בחלב וצריכה הכשר דוקא ואפי' דיעבד אסור בלא הכשר כמו הפת בכאן ולא דמי למ"ש בסימן צ"ו ס"ג דתבלין שנדוכו במדוכה של בשר אסור בחלב אבל עם בשר מותר דשם מיירי שהמדוכה מיוחדת לבשר דוקא ואין לטעות שם עכ"ל (ופר"ח חולק ומתיר ע"ש).
(ב) לבדה: גזירה שמא יאכלו עם בשר.
(ג) פלאד"ן: כ' הש"ך ולכתחלה אין לאפות שום פת עם פלאד"ן או פשטיד"א בתנור אפי' רחב ואינו משופע אבל בדיעבד אם אין התנור משופע או שהפת למעלה מהפשטיד"א לא מחזקינן איסורא אבל אי חזינן דזב מהפשטיד"א לחוץ אפי' אינו זב תחת הפת אלא הפת רחוק מהפשטיד"א הפת אסור אף דיעבד ולא אמרינן דהוי ספק ספיקא ספק זב תחתיו או לא ואת"ל זב שמא לא יאכלו עם חלב צ"ל דלא חשיב הרב האי שמא לא יאכלו לספיקא כיון דהרגילות הוא לאכול פת עם כל מיני אוכלין קרוב הדבר לאכלו ג"כ עם חלב ולפ"ז מ"ש הרב בהג"ה כאן ואם זב תחתיו ר"ל דזב תחת הפשטיד"א אפי' רחוק מן הפת ודלא כב"ח וע"ש וכ' הט"ז וז"ל נשאלתי באשה שאפתה פלאדי"ן של גבינה בתנור על גבי קרקע שלו בלא כלי ואח"כ שמו שם קדירה של בשר רותחת על אותו המקום שהיה הפלאדי"ן והשבתי שאין כאן איסור דחרסית של תנור שבלעו מן החלב לא גרע מקדירה שמבשלין בתוכו חלב ונגעה בקדירה של בשר דאין שם איסור כמ"ש הפוסקים בב' קדירות שנגעו זו בזו ורמ"א מביאו בסי' צ"ב ס"ח וכאן שהחמיר במחבת היינו לכתחילה דוקא עכ"ל (ובנה"כ כ' דצ"ע בזה דל"ד לשתי קדירות שהאיסור הוא בלוע אבל כאן האיסור מבחוץ על התנור ע"ש).
סעיף ב
[עריכה](ד) מבפנים: כ' הט"ז והא דלא סגי בקנוח מפני שא"א לתנור להתקנח יפה והוי השמנונית בעין ואין להקשות מזה על מ"ש לעיל דקרקע של תנור הוי כבלוע בקדרה וכאן משמע דהוי איסור בעין דשאני כאן שהשמנונית עצמה מטיח ממנה בתנור ואינו מתקנח יפה משא"כ בפלאד"ן דלעיל שאין שם שומן בעין כלל בתנור אלא בליעה מן הפלאדי"ן דודאי לא נכחיש חוש הראות שרואין שמקומו יבש ומ"ש ס"א דחיישינן שמא יזוב וכו' היינו מספק.
סעיף ג
[עריכה](ה) בחלב: כתב הש"ך ואע"ג דבריש סימן ק"ח אם צלו בשר כשרה עם בשר נבילה בתנור א' אפי' קטן מותר בדיעבד הכא כיון דאפשר לאכלו בלא חלב הוי כלכתחלה וע"ל סי' ק"ח סימן קי"ו מדין סכנה.
(ו) עשרונים: ושיעור עשרון הוא שיעור חלה והוא מ"ג ביצים וחומש ביצה (כמנין חל"ה וחומש נרמז בה'. ושיעור חלה הוא לערך שלשה קוואר"ט. בה"י. ועי' סי' שכ"ד).