באר היטב על יורה דעה סה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) החוטין:    כ' הש"ך דזה לא קאי אחוטי צואר דבהם אין צריך ס' כיון דמנתח הבהמה אבר אבר והא דכתב רמ"א סתם משום דגם בחוטי צואר משכחת לה האי דינא כשלא חתכן אבר אבר ועי' בדרישה סי' ס"ו.

(ב) בקליפה:    ואע"ג דגבי וורידין צריך נטילה בצלי כבר חילק הד"מ דחוטין אלו הם עבים יותר מורידין ואינן פולטין כ"כ בבשר. (כ' רש"ל דא"צ קליפה כלל לא במליחה ולא בצלי) ובט"ז כ' דקליפה זו אינה אלא חומרא בעלמא ונ"מ אם בשלו כך בלא קליפה י"ל דשרי.

סעיף ד[עריכה]

(ג) קליפה:    כ' הש"ך ה"ה דחתיכה ומליחה מהני בהו.

(ד) מותרים:    (אף בלא חתיכה) כ' הש"ך דזהו אליבא דכ"ע ודלא כפרישה שכ' דזה דוקא לדעה ראשונה שבסעיף א'.

(ה) פחותים:    כתב הש"ך מיהו בדיעבד מותר אפי' ליכא ס' דאין מוחזקים בדם כ"כ כל שלא היה לו למ"ד יום (או"ה).

סעיף יד[עריכה]

(ו) נאמנים:    כ' רש"ל וז"ל ואני הגבר שמעתי וראיתי שרוב המנקרים שלנו אף על פי שמחמירין לחתוך אף ההיתר מכל מקום כמה פעמים מקילין בחלב ובקנוקנות של גיד מחמת מהירות ע"כ נהגתי בעצמי שלא לאכול בשר המנוקר עד שיראה למנקר אחר ויבדוק אם הוא מנוקר כראוי עכ"ל.