באר היטב על חושן משפט קסב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך חושן משפט קסב |

סעיף א[עריכה]


(א) וקורה:    פי' או קורה דלהכשר המבוי לענין טלטול בתוכו בשבת הן עשוין ובחד מינייהו סגי וכמ"ש באורח חיים סי' שע"ב ע"ש ומינה נלמד דמבוי מפולש דצריכין להכשירו בצורת הפתח מצד אחד צריכין לסייע לצורת הפתח עכ"ל הסמ"ע ועיי' בתשובת משאת בנימין סי' ד'.


(ב) פתחי:    פירוש והמשקוף שעל הדלת מעכב אותי מליכנס בחבילתי שעל כתיפי וגם הדלת עצמה מעכב אותי מלהכנס עד שאצטרך לפרוק חבילתי מעל כתיפי או מעל ידי כדי לפתוח הדלת וזה יהי' לי עכבה וטירחא. סמ"ע.


(ג) מעכבים:    מיהו יש חילוק דבני ר"ה א"י לעכב בכל ענין וכמ"ש הרמ"א בהגה"ה שא"כ בני המבוי דיכולים לעכב בכל ענין דהטעם שאני רוצה ליכנס כו' שייך גם במבואות קטנים הפתוחים למבוי הפתוח לרה"ר וגם אם יש לה פצימין משא"כ טעם דזימנין דדחקי ביה רבים ועיין בטור. שם.


(ד) והכריזו:    שם בתשובה כת' דאפילו הכריזו בהדיא שיראה זכותו על נעילת הפתח ומסיק בטעמו ז"ל שפתחו לרה"ר מכריז על זכותו ומערער שאינו רשאי עכ"ל. שם.


(ה) שפעמים:    פירוש ביום השוק שיש הרבה בני אדם ובהמות ברה"ר מעיירות אחרות וא"י לעמוד ברה"ר ודוחקים ונכנסים לתוך המבואות ומסיק בטור דל"ד פתוח לרה"ר ממש אלא ה"ה לכרמלית או לסימטא ע"ש וז"ש הרמ"א בהג"ה מיהו מבואות קטנים הפתוחים לאותן כו' או לסימטא משמע הא אם פתוח לסימטא עצמה אינו מותר. שם.


(ו) פצימין:    ז"ל הטור בשם הרמב"ן ודוקא במבוי שפתוח לרחבו לר"ה שאין בו פתח בדופן רביעית אלא כולו מפולש אבל אם היה בו פתח בדופן רביעית שאינו רחב כרחבו של מבוי ויש לו פצימין ומלבן לעכב רגל רה"ר ממנו מעמידין לו דלתות. שם.


(ז) להסיר:    שם בתשובה מפרש הטעם די"ל כבר החזקנו במבוי ללכת בכולו כ"ז שנרצה וה"ל מצר שהחזיקו בו רבים שאסור לקלקלו וכמ"ש בסי' שע"ז. שם.

סעיף ב[עריכה]


(ח) אחרת:    והיינו כשזה קרוב יותר. שם.

סעיף ג[עריכה]


(ט) מפולש:    דאז אין שייך שם טענת מרבה עליהן הדרך דבלא"ה יש שם רבוי הדרך וע"ל סי' קנ"ז. שם.


(י) שדרך:    כבר כתבו הט"ו דין זה בסי' קס"א ס"ה לענין תשמיש חצר וכאן קמ"ל דגם במבוי שייך דין זה כל אחד לפי ענינו ועיין בתשובת בן לב ס"ג סי' ל"ד.

סעיף ד[עריכה]


(יא) ראשון:    פירוש אף אם פייס בני מבוי השנייה שאינן מוחין בידו או שהי' מפולש. סמ"ע.

סעיף ה[עריכה]


(יב) סתום:    לשון הטור הי' לו פתח פתוח ונסתם וכת' הריב"ש סי' רמ"ח דדוקא כשיש לו עדים שהי' פתוח תחלה למבוי אבל אם אין לו עדים על זה אין זה ראיה להיות לו זכות במבוי אף שלא פרץ פצימיו דאמרינן שמא בדין סתם ועיין בריב"ש שם שהאריך וכת' ג"כ דשמא אחר סתמו דהוי מחילה אף שלא פרץ פצימיו כמ"ש בסי' קנ"ד סי"ב עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשובת רש"ך ס"ב סי' קצ"ה ובתשובת מבי"ט ח"ב סי' רל"ג.

סעיף ו[עריכה]


(יג) שיפרוץ:    דאל"כ יכולים בני מבוי שלו למחות בו דשמא יחזור לפתחו וירבה עליהן הדרך כמ"ש בס"ד ועיין בתשובת ר"מ אלשיך סי' מ"ו ובתשובת מהרשד"ם סי' רע"ט.

סעיף ז[עריכה]


(יד) השניה:    כת' הסמ"ע דנקט השניה ללמדנו תרתי דהחיצונה א"י למחות וכן אותן הפנימים ממנה יכולין למחות ומינה נלמד דאם החיצונה בנאה לצד פנים יכולים כולן למחות בו ופשוט הוא ועיין בתשובת רש"ך סי' רל"א ובתשובת ר"מ אלשיך סי' פ"ה ובתשובת מהרשד"ם סי' תי"ב ובתשובת מבי"ט ח"א סי' ל"ט ובתשובת משאת בנימין סי' ד'.


(טו) וי"א:    (הט"ז השיג על הרמ"א בדין זה דטענת ריבוי הדרך מאן דכר שמיה הכא ועיקר הקפדה כאן הוא שיצטרכו להקיף האצטבא ולא קרב זה אל זה כו' עיין שם) ועיין בתשובת שב יעקב חח"מ. סי' ח' מה שכת' שם בענין בה"כ ע"ש).