באר היטב על אורח חיים לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים לד |

סעיף א[עריכה]


(א) המניח:    ובאיטר אזלינן בתר ימין ושמאל דעלמא. מ"א.


(ב) ולר"ת:    ומ"מ צריך לכותבן כסדרן כמ"ש סי' ל"ב ס"א לכן צריך שיניח חלק פרשת והיה אם שמוע ויכתוב פרשת שמע בקצה הקלף ואח"כ יכתוב פרשת והיה אם שמוע באמצע מ"א וע"ל סי' ל"ב ס"ק נ"ג מש"ש.

סעיף ב[עריכה]


(ג) שניהם:    והנוהג כן להניח ב' זוגות ביחד יניח של רש"י למטה ושל ר"ת למעלה ט"ז וכ"כ האר"י ז"ל שיכניס תחלה של רש"י ויעמידם לצד הכתף ואחריהם של ר"ת לצד היד ושניהם על הקיבורת ויניח בראשו של רש"י למטה ושל ר"ת יותר למעלה ושניהם במקום הראוי לתפילין והרצועות דר"ת יהיו תחת רצועות דרש"י מכוסה בה שלא יתגלו רק רצועות דרש"י ותפילין דר"ת יהיו קטנים מתפילין דרש"י עיין ס' הכוונת תפילין פרק י' י"ב (ועי' בס' אליהו רבה שדחה דברי ט"ז וראייתו) מי שמניח תפילין של יד כדעת ר"ת ותפילין של ראש של דעת רש"י והרמב"ם אם יוצא י"ח פסק שבות יעקב ח"א סי' ב' דאינו יוצא אליבא דכ"ע אבל בשעת הדחק מותר להניחם כך דהא בשעת הדחק יוצא אם מניח אחת לבד ומ"מ לא יברך רק על אותו שנכתבה ע"פ מנהגינו כדעת רש"י והרמב"ם ואם של ראש נכתבה ע"פ דעת רש"י יש להניח של ראש תחלה וכשחולץ חולץ של יד תחלה ע"ש.


(ד) בעלמא:    שהרי ממ"נ אחד מהם פסול אבל אם הניח ב' זוגות תפילין כשרים עובר על בל תוסיף. מ"א ועי' ט"ז שהאריך והיד אהרן הקשה עליו.


(ה) המקום וכו':    וי"א שאם לא יוכל וכו' צ"ע דהיינו מציעתא ועוד דגם ברישא דרישא שיודע לכוון המקום אינו מברך אלא על אחד מהם ונ"ל דה"ק דברישא קאמר שמניח שניהם יחד על היד ויברך ויהדקם בבת אחת וה"ה בשל ראש ואח"כ קאמר ואם אינו יודע לכוון המקום ולהניח שניהם יחד פי' כשיהדקם בבת אחת לא יוכל לכוין המקום וצריך לקשרם זא"ז. יניח כדברי א' של יד ושל ראש ויניח האחרים על סמך ברכה ולא גרסינן ויסלקם מיד ואח"כ כ' וי"א שאם לא יוכל וכו' פירוש אפי' בזא"ז לא יוכל להניחם בבת א' כגון שיש לו מכה או שמתבייש בפני הבריות. מ"א ועיין דרכי נועם חלק א"ח סי' ב' ובס' בני חייא.

סעיף ג[עריכה]


(ו) בחסידות:    נשאלתי על איש אחד שהיה נוהג להניח תפילין של ר"ת לאחר התפלה בפרהסיא בפני הקהל אי מיחזי כיוהרא. פסק בתשובת מהר"ש הלוי דמיחזי כיוהרא וצריך שיבטל מנהגו. וכ"כ בתשובת שבות יעקב ח"ב סי' מ"ד שאפי' אם מקצת עושין יש בו משום יוהרא ואם מניחן בפני אדם גדול שאין נוהג להניחם כי אם בקרב ביתו ודאי מחזי כיוהרא ע"ש.

סעיף ד[עריכה]


(ז) בכיס אחד:    אסור להחליף הכיסים וכ"ש הבתים והרצועות והפרשיות משל רש"י לר"ת או איפכא דרכי נועם חא"ח סי' נ' וכ"כ הררב"ז והרמ"ע סי' ל"ז. ואם לא הניחם אדם מעולם עליו לשם מצות תפילין יוכל להחליפם ואם התנה עליהן מעיקרא להחליפן כשירצה לא מהני תנאי כיון שסדרם ע"פ דעת אחד והניחם אפילו פעם אחת לשם מצות תפילין לדעת ר"ת או רש"י אסור להחליפם אח"כ אפילו התנה עליהם מתחלה דמקודש לחול לא מהני תנאי דרכי נועם חא"ח סי' ב'. אם עשאו כיס התפילין מתחלה להניח בו שניהם שרי דהוי כאלו התנה מ"א. רצועות שנמצאו ואינם יודעים אם הם של רש"י או של ר"ת אם באותו מקום נוהגים להניח שני זוגות יניחן לאיזה שירצה ואם הוא במקום שהרוב מניחים של רש"י יניחם בשל רש"י תשובת יד אליהו סי' ה'.