באר היטב על אורח חיים לג
סעיף א[עריכה]
(א) קיים: ר"ל התיתורא. אבל ב"י פירש ל"נ היינו לומר דבעי שיהיו שלימים מכל שאר צדדים דלא מכשרינן אלא כשנקרעו בין בית לבית דוקא. וזהו שכ' רמ"א גם הבתים צריכין להיות קיימים אלא שנקרעו קצת פירוש שנקרעו בין בית לבית אבל הצדדים צריכים להיות שלמים.
(ב) ונפתח: ולדידן אין שייך זה.
(ג) ושלישי: ונשאר בית אחד שלם ביניהם אבל שנים הסמוכים אע"פ שאין הקרעים סמוכים אלא שזה בצד זה והשני בצד אחר מיקרי זה אצל זה. ט"ז.
(ד) פסולים: אפילו חדשים דכשר בב' אפילו בזה אצל זה מ"מ בג' פסולים.
סעיף ג[עריכה]
(ה) לשמו: וישחירם לשמן ואם השחירם לשמן אינו מועיל למה שלא עבדם לשמן תשו' דבר שמואל גּסי' ז' ט"ו ע"ש. בתשו' באר עשק סי' י' כ' דהשחרה לשמה מהני.
סעיף ד[עריכה]
(ו) פסול: כי מה שיהיו הבתים שחורים אינו הל"מ אם כן לא הוי השחרות רק תיקון בעלמא וכשר על ידי נכרי משא"כ ברצועות דהל"מ שיהיו שחורות הוי זה כמו טויה דציצית דפסול בנכרי ונ"ל דאם חזר ישראל והשחירם לשמן כשר. מ"א.
סעיף ה[עריכה]
(ז) לתפור: דוקא בגידין ודוקא לתפור לצד פנים אבל לקשור או לתפור לצד חוץ פסול ואם נפסקה המעברתא מותר לתופרה דבר שמואל סי' רי"א.
(ח) אצבע: ר"ל שתמתח הרצועה כפשוטה בלא כריכות וט"ז מחמיר לכתחלה אפי' נפסקה הרצועה לאחר שנקשר ממנה סביב הראש רק מה שתלויה לפניו עד הטבור ברצועה ימין ובשמאל עד החזה דאסור לתפור ע"ש באורך.
(ט) יתבטל: ולא יברך דברכות אינן מעכבות ט"ז ועיין בתשו' שבות יעקב ח"א סי' א' וע"ל סי' ט' ס"ק ו' מש"ש (וכ' בספר אליהו רבה דדוקא מה שמקיף הראש והזרוע אבל מה שתולה ממנו מותר בדיעבד בתפירה אף שלא בשעת הדחק ומה שכתב ב"י דמהרמב"ם משמע דאסור לא משמע הכי בכסף משנה וכן פסק בספר זכרון לר"י הכהן.