באר היטב על אבן העזר קו
סעיף א
[עריכה](א) נכסיו: ל"ד כותב. אלא בש"מ מהני אפילו באמירה. ואם בריא הוא לא מהני אלא במקנה להם ח"מ ב"ש דלא כב"ח ע"ש.
(ב) נקבות: אבל אם חלק לשאר יורשיו מכ"ש כשמחלק לאחרים לא איבדה כתובתה הרא"ש דלא כרשב"ם.
(ג) בין בריא: בש"ס עלתה בתיקו בבריא. ונ"מ אם תפיסה מהני עיין ש"ך בחושן משפט סי' שצ"א ס"ק ג'. ובסי' שמ"ו ס"ק ה' וס"ק יו"ד. ובהרי"ף אי' דלא הפסידה כתובתה מספק וכ"כ בהג"א ב"ש. וכנה"ג פסק דעליה להבי' ראיה דנעמוד הנכסים בחזקת היורשים וכ"כ מהריב"ל ח"ב סי' פ"ב ומהרי"ט בתשובה ח"א סי' קי"ט.
(ד) לה: היינו דלא חלק בפניה מ"מ כששתקה בעת שנודע לה הפסידה. ואם היתה שם וחלק בפניה אפילו לא נתן לה כלום ושתקה מהני והיינו טעמא של ראב"ן שפסק אם צוה בפניה צריכה לקיים כמ"ש בהג"ה בסמוך ב"ש וח"מ פסק אם חלק בפניה ולא נתן לה כלום לא מהני בשתיקה גרידא רק צריכה שתקבלה עליה בפירוש ומחלה הכתובה ע"ש וכ"כ מהריב"ל ח"ב סי' פ"ב והרש"ך ח"ג סי' כ"ד והר"ם אלשך סי' קל"ג ועיין כנה"ג ב"י סעיף ד'.
(ה) נדונייתא: ה"מ בשותקת אבל כל שקבלה עליה בפירוש ודאי מהני אף לענין נדוניא וכ"ש אם נטלה קנין הרש"ך ח"א סי' מ"א וס"א. וב"ש כתב עליו והיינו כשאינו הנדוני' בעין כמ"ש בסי' הקודם. והוספת שליש לרשד"ם חא"ה סי' קל"ו דין נדוניא יש לו ולא איבדה. אבל למהרי"ט בתשובה סי' קי"ט דין מנה מאתיים יש לו ואבדה וע"ל סי' ק' סעיף ה' בהג"ה. ועיין מ"ש בסי' ק"ב בסעי' ב'. ועיין מהרח"ש בתשובה סי' ל"ח. והר"ש הלוי חא"ה סי' י"ד. וכנה"ג בהגהת ב"י סעי' ו'.
סעיף ב
[עריכה](ו) מטלטלין וכו': דוקא לענין שיור הוי מטלטלין כמקרקע לאחר תקנות הגאונים. אבל בכתב לה מטלטלין אף לאחר תקנות הגאונים לא הוי כמקרקע ד"מ ב"ח והרשד"ם חא"ה סי' קל"ו. אבל הב"י וש"ג והר"י אדרבי סי' קל"ב. ס"ל דלאחר תקנות הגאונים הוי מטלטלי כמקרקע לכל מילי ואם נתן לה מטלטלי הפסידה. וכתב כנה"ג מאחר דאיכ' פלוגת' דרבות' אם האשה מוחזקת יכולה לומר קים לי ע"ש. ואם אמר לה טלי זאת בכתובתך אז לכ"ע מהני אף במטלטלין כיון ששתקה. וכן אם קבלה בפירוש עיין ח"מ ב"ש.
(ז) לקיים: עיין ס"ק ד' מש"ש. ועיין כנה"ג בהגהת ב"י סעיף י"א.
(ח) ויש חולקים: אם צותה האלמנה ליתן מנכסיה לפלוני ובנה שתק ואחר מותה אמר שלא נשבעה על הכתובה ומה ששתק מפני שלא רצה להכעיסה. פסק ט"ז בשם מרדכי פ' ז"ב כיון ששתק צריך לקיים ול"ד לשתיקה דכאן דשם אין עליה אלא השבועה והוא שתק סבר' היא כמו ששתק עד עתה ולא בקש ממנה השבועה כך היה בדעתו בעת שצותה עיין ב"ש.
(ט) לקיים: כבר כתבתי אם קבלה עלי' בפירוש מהני לכ"ע אפי' במטלטלין ע"ל ס"ק ו'.