אסתר רבה ז יא
"בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן וגו'" (אסתר ג), תָּנֵי כְּשֶׁאָמַר הָמָן הָרָשָׁע לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר הֵיאַךְ אֲנִי שׁוֹלֵט בָּהֶן, הֲרֵינִי מַפִּיל גּוֹרָלוֹת. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת (יואל ד, ג): וְאֶל עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע בֶּן רָשָׁע, גּוֹרָלְךָ עוֹלֶה לְהִצָּלֵב, הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל, עָלָיו נָפַל הַגּוֹרָל, לָמָּה (תהלים קכה, ג): כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים. בַּתְּחִלָּה הִפִּיל פּוּר בַּיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: מִיּוֹם לְיוֹם, הִפִּיל פּוּר בְּיוֹם אֶחָד בְּשַׁבָּת, עָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּי נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְאָמַרְתָּ (ירמיה לג, כה): אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי, יֵשׁ בְּרִית בִּבְשָׂרָם, דִּכְתִיב (בראשית יז, ט): וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, וּכְתִיב (בראשית יז, יג): וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, וְיֵשׁ בְּרִית בְּפִיהֶם, זוֹ תּוֹרָה, דִּכְתִיב (יהושע א, ח): לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְאָמַרְתָּ (ירמיה לא, לו): אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְּמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי אֶרֶץ לְמָטָּה וגו', וּכְתִיב (ירמיה לא, לה): גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים, וְרָשָׁע זֶה מְבַקֵּשׁ לְאַבְּדָן, עֲקֹר שָׁמַיִם וָאָרֶץ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ אַתָּה מְכַלֶּה אוֹתָן. הִפִּיל פּוּר בְּיוֹם שֵׁנִי, וְעָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּיוֹם שֵׁנִי הִבְדַּלְתָּ בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים, וְכֵן יִשְׂרָאֵל מֻבְדָּלִים הֵם מִן הָאֻמּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כ, כו): וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי, וְרָשָׁע זֶה רוֹצֶה לְאַבְּדָן, הֲפֹךְ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְאַחַר כַּלֵּה אוֹתָם. יוֹם שְׁלִישִׁי הִפִּיל פּוּר, וְעָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹם שְׁלִישִׁי בּוֹ נִבְרְאוּ זְרָעִים, וְיִשְׂרָאֵל מַפְרִישִׁין מֵהֶם תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, וּבוֹ נִבְרְאוּ אִילָנוֹת, וְיִשְׂרָאֵל מְקַלְּסִין לְפָנֶיךָ בָּהֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כג, מ): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר וגו', וּבוֹ נִקְווּ הַמַּיִם לַיָּם, וּלְיִשְׂרָאֵל נִגְזַר שְׁנֵים עָשָׂר גְּזָרִים בַּיָּם, וְעַכְשָׁו אִם יִשְׂרָאֵל בְּטֵלִים אָנוּ הֵיאַךְ קַיָּמִין. יוֹם רְבִיעִי הִפִּיל פּוּר, וְעָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹם רְבִיעִי בּוֹ נִבְרְאוּ הַמְאוֹרוֹת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ס, ג): וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ, וּבוֹ נִבְרְאוּ הַכּוֹכָבִים וּבָנֶיךָ נִמְשְׁלוּ לְכוֹכָבִים, אִם תְּאַבְּדֵם הֵיאַךְ אָנוּ קַיָּמִין. הִפִּיל פּוּר יוֹם חֲמִישִׁי, עָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹם חֲמִישִׁי בּוֹ נִבְרְאוּ עוֹפוֹת [ובהמות], וּמֵהֶם צִוִּיתָ לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, וּבָהֶם אַתָּה מְכַפֵּר וּמִתְרַצֶּה לַבְּרִיּוֹת, וְאִם הֵם בְּטֵלִים מִי מַקְרִיב קָרְבָּן. הִפִּיל פּוּר בְּיוֹם שִׁשִּׁי, עָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹם שִׁשִּׁי בּוֹ נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְקָרָאתָ לְבָנֶיךָ בִּשְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, וְאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְעָקְרָן עֲקֹר כָּל הָאָדָם וְאַחַר כָּךְ יִשְׁלֹט בָּהֶם. בְּיוֹם שַׁבָּת הִפִּיל פּוּר, עָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹם שַׁבָּת בּוֹ נִגְמְרוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְנִשְׁתַּכְלְלוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, ב): וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּכְתִיב (שמות לא, יז): בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם, וְאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אוֹתָם, עֲקֹר אֶת הַשַּׁבָּת וּבַטֵּל אוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ אַתָּה מְכַלֶּה אוֹתָם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁאֵין הַגּוֹרָל נוֹפֵל בּוֹ בַּיָּמִים, חָזַר לֶחֳדָשִׁים. הִתְחִיל בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, וְעָלָה בּוֹ זְכוּת פֶּסַח. בְּאִיָּר, זְכוּת פֶּסַח קָטָן וּזְכוּת הַמָּן שֶׁנִּתַּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ. בְּסִיוָן, זְכוּת הַתּוֹרָה. בְּתַמּוּז, זְכוּת הָאָרֶץ, וְעוֹד לָמָּה לֹא עָלָה הַגּוֹרָל בְּתַמּוּז וְאָב, שֶׁאָמְרוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם דַּיֵּנוּ פֻּרְעָנוּת שֶׁאֵרְעוּ בָּנוּ לְבָנֶיךָ, בְּתַמּוּז חֲמִשָּׁה וּבְאָב חֲמִשָּׁה. עָלָה אֱלוּל, זְכוּת הַשְׁלָמַת הַחוֹמָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁבּוֹ נִשְׁלְמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נחמיה ו, טו): וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל, וְגַם זְכוּת מַעֲשַׂר בְּהֵמָה, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן תַּמָּן בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעֲשַׂר בְּהֵמָה. עָלָה בְּתִשְׁרֵי, זְכוּת שׁוֹפָר וְכִפּוּר וּרְגָלִים. עָלָה בְּמַרְחֶשְׁוָן, זְכוּת שָׂרָה אִמֵּנוּ שֶׁבּוֹ מֵתָה. כִּסְלֵו, זְכוּת חֲנֻכָּה. עָלָה טֵבֵת, זְכוּת עֶזְרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עזרא י, טז): וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי הַגּוֹלָה וַיִּבָּדְלוּ עֶזְרָא הַכֹּהֵן וגו' וַיְכַלּוּ בַכֹּל אֲנָשִׁים הַהשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וגו'. עָלָה שְׁבָט, זְכוּת אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה בּוֹ נִתְקַבְּצוּ בּוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל עַל פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה, וְעַל צֶלֶם מִיכָה. עָלָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר, וְלֹא מָצָא בּוֹ שׁוּם זְכוּת. הִתְחִיל הָרָשָׁע לִשְׂמֹחַ, חָזַר וּבָדַק בַּמַּזָּלוֹת, טָלֶה, זְכוּת פֶּסַח. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יב, ג): אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת. שׁוֹר, נִמְצָא זְכוּת יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא שׁוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וּזְכוּת קָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב, כז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד. תְּאוֹמִים נִמְצָא בוֹ זְכוּת פֶּרֶץ וְזֶרַח שֶׁנִּקְרְאוּ תְּאוֹמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לח, כז): וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ. אַרְיֵה, זְכוּת דָּנִיֵּאל שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה הַנִּקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. בְּתוּלָה, זְכוּת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁהֵן דּוֹמִין כִּבְתוּלָה שֶׁלֹא יְדָעָהּ אִישׁ זוּלָתִי בַּעֲלָהּ, כָּךְ הֵם לֹא שִׁנּוּ אֱלֹהֵיהֶם וְדָתוֹתֵיהֶם וְהֶחֱזִיקוּ בְּיַהֲדוּתָן [ביהודתן]. מֹאזְנַיִם, זֶה אִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ו, ב): לוּ שָׁקוֹל יִשָּׁקֵל כַּעְשִׂי. עַקְרָב, זֶה יְחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ב, ו): וְאֶל עַקְרַבִּים אַתָּה יוֹשֵׁב. קֶשֶׁת, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית מט, כד): וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ. גְּדִי, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, טז): וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים. דְּלִי, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות ב, יט): וְגַם דָּלֹה דָּלָה לָנוּ. בָּא לוֹ מַזָּל דָּגִים שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, וְלֹא נִמְצָא לוֹ זְכוּת, וְשָׂמַח מִיָּד וְאָמַר אֲדָר אֵין לוֹ זְכוּת, וּמַזָּלוֹ אֵין לוֹ זְכוּת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבַּאֲדָר מֵת משֶׁה רַבָּן. וְהוּא לֹא יָדַע שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת משֶׁה וּבְשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלַד משֶׁה, וְאָמַר כְּשֵׁם שֶׁהַדָּגִים בּוֹלְעִין כָּךְ אֲנִי בּוֹלֵעַ אוֹתָן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, דָּגִים פְּעָמִים נִבְלָעִין וּפְעָמִים בּוֹלְעִין, וְעַכְשָׁיו אוֹתוֹ הָאִישׁ נִבְלַע מִן הַבּוֹלְעִין. אָמַר רַבִּי חָנָן הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ט, א): וְנַהֲפֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָה בְּשׂנְאֵיהֶם, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא (מלכים ב יד, כז): וְלֹא דִּבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת [שם ישראל], אֶלָּא כָּךְ דִּבֵּר (שמות יז, יד): כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק.