אסתר רבה ז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · אסתר רבה · ז · ב · >>


ב.    [ עריכה ]

ד"א אחר הדברים האלה, אמר רבי לוי זש"ה (שם /תהלים/ צ"ב) בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און מה כתיב בסוף קרייה להשמדם עד עד לא נתגדל המן אלא לרעתו, ולמה גדלו, משל לגולייר שקלל לבנו של מלך אמר המלך אם אני הורגו הכל אומרים גולייר הרג, עשה אותו טריכונוס ואח"כ עשה אותו הגמון ואחר כך התיז את ראשו, כך אמר הקדוש ברוך הוא אילו נהרג המן כשירד ויעץ לאחשורוש לבטל בנין בהמ"ק =בית המקדש= לא היה מי יודעו אלא יתגדל ואחר כך יתלה לפיכך וישם את כסאו מעל כל השרים ואחר כך ויתלו את המן הרי אויבי הקדוש ב"ה למפלתן הן מתגדלין וכתיב (איוב י"ב) משגיא לגוים ויאבדם.