אם הבנים שמחה/הקדמה ראשונה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ראיתי בהמכתב שכתב רבינו התניא לרבינו מבארדיטשוב זכותם יגן עלינו בשנת תקס"ב בעת שבישרו שיצא לחפשי ממאסרו בפעטערסבורג וז"ל אגידה ואדברה עצמו מספר כי הפליא והגדיל ה' לעשות בארץ ומי אנכי שפל אנשים כמוני שהביאני ה' עד הלום שנתגדל ונתקדש שם שמים על ידי וכו' אך מאת ה' היתה זאת לגלגל זכות על ידינו בזכות ארץ הקדושה ויושבי' היא שעמדה לנו ותעזור לנו בכל עת להרחיב לנו מצר ולחלצינו ממיצר עכ"ד הצריך לענינינו ולמדתי מתוך דבריו הקדושים ממש דבר חדש שלא ידעתי עד כה ולא ראיתי עוד בשום ספר שבזמן שאדם הישראלי הוא בצרה ר"ל יוכל להנצל מהצרה בזכות ארץ ישראל ויושבי' כאשר כתב בפירוש דזכות א"י ויושבי' היא שעמדה לנו ותעזור לנו בכל עת להרחיב לנו מצר ולחלצינו ממיצר עכ"ל הרי דהיא שעמדה לו וגם כתב שתעזור לנו בכל עת שאנו בצרה ר"ל להרחיב לנו מצר ולחלצינו ממיצר וכבר העיד לנו רבו של מרן התניא ז"ל ה"ה רבינו הקדוש הר' ר' בער זי"ע ממעזבוז ז"ל בצוואתו שכתב לבנו ז"ל כי חכמתו (של מרן התניא) ובינתו ודעתו הם עד אין חקר ושקול דעתו הראשון הוא נבואה קטנה ואך למותר להביע ולספר את גדולת רבינו התניא כי מי לא ידע ערכו וגדולתו מיני שנות דור ולא הזכרתי את גדולתו רק לענין דבר החדש שלמדתי מדבריו הקדושים ואם שלא ראיתי עוד בחז"ל ובשאר ספרותינו הקדושים ענין זה שזכות א"י מגין עלינו לחלצנו ממיצר זולת בדבריו הקדושים הנ"ל אבל נאמנו עלינו דברי רבינו מאד כי כל דבריו ברוח הקודש נאמרו ואחר בינותי בספרים האיר ה' עיני ושכלי למצוא מקור נאמן לדברי רבינו הנ"ל ומתורת משה רבינו בעצמו למדתי זאת בפ' בחקתי כתיב וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור וכבר עמדו רבותינו במד"ר שם מה ענין הארץ לכאן עיי"ש מה שאמרו בזה אבל לדברי רבינו ז"ל מובן היטב כי עיין ברש"י שם שכתב למה נמנו אחורנית כלומר כדאי הוא יעקב הקטן לכך ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו עיי"ש ועפי"ז יש להוסיף דאף אם כולם אינם כדאים היינו באופן דתמה זכות אבות ח"ו אבל ו"הארץ אזכור" דזכות ארץ ישראל יחלצם ממיצר נמצא דיש מקור טהור לדברי רבינו ז"ל בתורה הקדושה עצמה דזכות א"י עומד על כל הזכותים שיש לנו וגדולה אפילו מזכות אבות ואף אם הם לא יועילו לנו היא תגן עלינו לחלצינו ממיצר בכל עת שאנו נתונים בצרה ר"ל והלום מצאתי עוד במכילתא פ' בשלח בפסוק מה תצעק אלי דבר אל בנ"י ויסעו ר' ישמעאל אומר בזכות ירושלים אני קורע להם את הים שנאמר וכו' עיי"ש הרי דהיו בעת צרה וזכות ירושלים עמדה להם והיא פלא מה ענין ירושלים להתם אבל הוא הדבר שדיבר לנו רבינו התניא הנ"ל דזכות א"י עומד לנו בכל עת שאנו בצרה להלצינו ממיצר וכבר ידוע מחז"ל במדרש דלפעמים נקרא א"י בשם ירושלים דהיא מרכז א"י וכן הוא במדרש הנעלם בזהר פ' וירא דכל א"י בכלל ירושלים הוא עיי"ש הרי דדברי רבינו התניא מבוארים בתורה במקרא מפורש ובמדרש חז"ל ודבריו אמיתיים כמשה מפי הגבורה והואיל שכן כעת שאנו בני ישראל בצרה גדולה רחמנא ליצלן במהרה והצרות משתרגות על צווארינו ומתחדשות לא רק מיום ליום רק משעה לשעה אם אמרתי לספר כמו לא יספיקו לנו הגליונות ואני מניח זאת הסיפור לכותבי קורא הדורות והעיקר לדידי לזכור שאני בצרה גדולה ר"ל ואין לנו יום שאין קללתה מרובה מחברה על כן בודאי שאנו צריכין כעת לזכותה דארצינו הקדושה להגן עלינו ולשמרנו ולהרחיב לנו מצר ולחלצנו ממיצר וכבר ספרה לנו התוה"ק מיעקב אבינו ע"ה בשעה שהי' בצרה נדר נדר גדול לאלקיו כדכתיב וידר יעקב נדר לאמר אם יהי' אלקים עמדי ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושמרני בדרך הזה אשר אני הולך ושבתי בשלום אל בית אבי וכו' וחז"ל אמרו מאי לאמר מכאן שנודרין בעת צרה כמו כן אני שכעת בכלל ישראל בצרה ר"ל ואני שעוררני ה' לראות את דברי רבינו הקדוש התניא הנ"ל דזכותא דא"י מרחיב לנו מצרותינו ומחלצנו ממיצר קיימתי בעצמי דברי חז"ל הנ"ל שלמדו מדבריו של יעקב אבינו שנדר בעת צרה שכמו כן יעשה כל בר ישראל לנדור בעת צרה אנדור גם אני נדר גדול לאלקי ישראל ואתפלל כתפלת אבינו הזקן הנ"ל בשם כל ישראל אם יהי' אלקים עמדי בעתות הגזרות הקשות האלו ושמרני שלא יכלו להזיק לי וגם נתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ויעמוד לי זכות דא"י להגן בעדי ובעד ביתי שלא יארע לי ולאנשי ביתי שום היזק ושום נגע ופגע לא יקרב אלינו עד עת בא הישועה לישראל בכלל ולי בכללם בקרוב ואני מבקש בשם כל ישראל שיתעורר עלינו זכותא דא"י להציל אותנו ויאמר לצרותינו די ויקוים במהרה בימינו מקרא שכתוב שבע יפול צדיק וקם ורשע באחת יפול וארצנו הקדושה תעורר זכות עלינו לפקדנו חיש מהר בדבר ישועה ורחמים כי כבר כשל כח הסבל ומי יתן שיהיו יסורים הללו במשך שנים האחרונות האלו שעברו עלינו יסורי דחבלי משיח ויבא משיח צדקינו ויגאלינו מידם אבל אין לדעת מה הוא רצון הבורא בביאת המשיח כי ליבא לפומא לא גליא ואופן ביאתו איך יהי' הוא נעלם מכל חי כמבואר בדרשות הר"ן שכמו שלא נדע זמן ביאתו כן לא נדע אופן ביאתו איך יהי' (וכמו שהבאתי דבריו בפנים) אם יהי' בדרך נס נגלה או בדרך נס נסתר מלובש בטבע עכ"פ אם ח"ו אחר כלות הצרות וירחיב ה' לנו עוד יתעכב ח"ו ביאת המשיח עד עת שיעלה ברצונו יתברך לשלחו לנו אזי אקבל עלי בנדר כמו נדר של יעקב אבינו ע"ה לחבר ספר תיכף אחר שהרחיב ה' לנו מצר ספר הנוגע לכבודה של ארץ ישראל ולחפש בזכותה לרומם קרנה בכבוד ולהראות לפני כל שעד כמה מהחיוב עלינו לבנותה ולשכללה ולכוננה עליון ולהרימה מעפרה ושכל אחד מישראל ישתדל בבנין ארצינו הקדושה ושבזה תלוי כל גאולתינו וארץ ישראל שהיא האם של אומה הישראלית כמבואר בירושלמי סוף פ' חי' קורא מגעגעת וממתנת עלינו בכליון עינים שנשום לבינו עליה לכוננה וליסדה ולהרים חומותיה על דגל הכבוד כלנו מגדולינו עד קטנינו כל זה אבאר בעזה"י בספרי הנ"ל לכבוד קודשא ב"ה ושכינתי' ובזכות זה יגן ה' בעדנו ובעד כל ישראל הנתונים בצרה וגם עלי בכללם ואקוה אל ה' השומר ישראל שישמרני מן המזיקים יחזקני בבריאות השלם ולא יהי' להם שליטה עלי ועל ביתי בכלל כל ישראל ושאוכל לקיים נדרי שנדרתי וזבות א"י אשר אחוש בכבודה יעמודלי להרחיב לנו מצר ולחלצנו ממיצר ושאוכל לקיים נדרי הנ"ל בהרחבת הלב ובדעת שלמה ב"ב אמן כן יאמר ה'. וכעת נראה לי שזה בעצמו הי' נדר יעקב אבינו ע"ה בעת צרתו דישוב לארץ ישראל וירבה בכבודה וישום כל מעיינתו עליה בטובת ישוב ארץ ישראל ורצה בזה לעורר זכותא דא"י עליו בעת צרתו לחלצו ממיצר וזה שאמר בנדרו ושבתי בשלום אל בית אבי והי' ה' לי לאלקים והך ושבתי בשלום אל בית אבי הי' הנדר בעצמו ועפי"ז מיושב תמיהת המפורשים במה שאמר יעקב והי' ה' לי לאלקים היתכן דיעקב אבינו הי' מטיל תנאי בזה אבל עפ"י הנ"ל א"ש דידוע מחז"ל סוף כתובות דכל הדר בא"י דומה כמו שיש לו אלקי וכל הדר בחו"ל דומה כמו שאין לו אלקי וזה שאמר יעקב ושבתי בשלום אל בית אבי והי' ה' לי לאלקים היינו שישוב לא"י ואז יהי' ה' לו לאלקים וזה בעצמו הי' הנדר שישוב לא"י שוב מצאתי במדרש תנחומא פ' ראה בפירוש כן שכתב שם דיעקב נתאוה לה (רצה לומר לא"י) שנאמר ושבתי בשלום אל בית אבי עיי"ש וכן מצאתי בזהר פ' ויצא שכתב בזה"ל ד"א ושבתי בשלום אל בית אבי דתמן ארעא קדישא תמן אישתלים והי' ה' לי לאלקים עכ"ל הקדוש והן הן ממש הדברים שאמרתי מעצמי בבאור נדר יעקב אבינו וזכיתי לכוון לתנא אלקי רשב"י ושישו מעי שזכיתם לכך וכשהרציתי הדברים לפני ידיד"נ הרב הגאון המובהק בהוראה מו"ה ישראל וועלץ שליט"א דומ"ץ דפה קה"י הראה לי תוספתא דע"ז פ"ה דג"כ כתב כהזהר וז"ל הרי הוא אומר ושבתי בשלום אל בית אבי שאין ת"ל והי' ה' לי לאלקים ואומר לתת להם ארץ כנען להיות לכם לאלקים כל זמן שאתם בארץ כנען הריני לכם אלוה אין אתם בארץ כנען אינו לכם לאלוה עכ"ל הרי דגם התוספתא מפורש דזה הי' כוונת יעקב אבינו בנדרו לשוב לא"י וב"ה כיונתי לדברי חז"ל דיעקב בנדרו זה כיון לשוב לא"י עכ"פ מוכח דגם יעקב אבינו נדר והתפלל להקבה"ו שיעמוד לו זכותא דא"י לחלצו ממיצר ובזה נבין ג"כ דברי המדרש בפ' וישלח בפסוק ויירא יעקב מאד אמר כל השנים הללו הוא יושב בא"י תאמר שבא עלי מכח ישיבת ארץ ישראל עיי"ש והיא פלא לכאורה אבל בהנ"ל יובן היטב כיון דכל תפלת יעקב אבינו הי' שיגן עליו זכותא דא"י ע"י שרוצה לשוב אליה שפיר נתיירא כיון דהוא יושב בה כעת רק במחשבה ואותו רשע הי' בפועל בה אולי יהי' זכותו דאותו רשע גדול מזכותו ע"כ נתיירא עכ"פ תראה דגם יעקב אבינו בעצמו נדר בעת צרה לשוב לא"י ולשכללה ולכוננה וזכות זה יעמוד לו וממילא דממנו נראה וכן נעשה כעת שאנו נתונים בצרה לנדור לשוב לארצינו הקדושה ולהשתדל בהרמת קרנה ואז יעלה לנו זכות ישוב ארץ ישראל לחלצינו ממיצר בב"א וזה נמי מה שאמרו במדרש נטל הקב"ה שיחתן של האבות ועשאן מפתח לגאולה של בנים עיי"ש במדרש בפסוק וידר יעקב וכו' היינו שנדור נדר כזה כמו שנדר הוא לשוב ארצינו הקדושה ואז יעמוד לנו זכותא דא"י והלום מצאתי בסה"ק דברי אמת לרבינו איש אלקים מלובלין ז"ל בפ' יצא שהביא שכל נדר יעקב הי' בשבולינו עתה בעקבתא דמשיחא כדי שנשוב בשלום לארעא קדישא שהוא בית אבא וזה וישא יעקב רגליו דקאי על עקבתא דמשיחא דנקרא בזהר בשם רגלין עי"ש וכן כתב בספר בית אלקים להגה"ק המבי"ט ז"ל הרי לדברי רבותינו כל נדר יעקב סובב עלינו מה לעשות עתה באחרית הימים לקרב לנו את הגאולה וכיון דכבר הבאתי בשם הזהר ותוספתא שיעקב נדר בעת הצרה לשוב לארצנו הרי דזאת הורה לנו לעשות עתה בעקבתא דמשיחא ורק זה ורק זאת יושיענו מצרה הגדולה שאנו בו כעת וזה אמת וברור לאמיתה של תורה ועיין רש"י דברי הימים א' קאפ' כ"ט שבזמן שאדם בצרה ונודר נדר לה' צריך להזכיר את יעקב אבינו שממנו למדנו זאת וכן הוא במדרש היינו שאנו עושין זאת על דעת יעקב אבינו עי"ש ואני בנדרי עשיתי לגמרי כיעקב אבינו לעורר בזכותא דישוב א"י ע"כ בודאי שיעמוד לנו זכות א"י כמו שעמד ליעקב אבינו ואקיים נדרי בשלימות ויפעול ספרי אי"ה על לב אחב"י שבגולה למאוס מעתה בארץ העמים ולשוב ולחמוד את ארץ חמדה שהנחלנו מאבותינו ובזכות זה נושע בישועה שלמה בב"א.

כתבתי זאת הקדמה ביום ז' אב בשנת אל תש"ב פני משיחך לפ"ק בעת שהייתי אני עם בני ביתי בסכנה גדולה ונמלטנו ממש בנס נפלא ואין ספק בלבי שרק זכותא דא"י עמדה לנו הואיל שנדרתי נדר גדול לאלקים לחפש בזכותה בעת שירחיב לי ה' וכנדר יעקב אבינו הנ"ל כי גדול זכות דארץ ישראל ותמיד היא מרחבת לנו מצר ומחלצינו ממיצר ועיין בהקדמת ספר דרשות לרבינו הח"ס בפסוק ושמעת ישראל ושמרת לעשות וגו' כאשר דבר לך ארץ זבת חלב ודבש המקרא קשי ההבנה וכתב לפרש דהנה בכל הפרשיות הללו שנה ושלש בתוכחתיו ומזכיר ארץ ישראל בכל פרט ופרט והיא לסגולה נפלאה כי הזכרת הארץ המקודש מוליד קדושה בלב השומע כמו בטומאה ולא ישמע על פיך וכמו כל האומר רחב רחב מגילה ד' ט"ו כן דהיפוך בקדושה בהזכרת הארץ הקדושה ואנשי קדש ואמר הקבה"ו שכל כך יתקדשו כלל ישראל שאם ישמע שם ישראל ישמור ויעשה מצות ה' וזהו ושמעת ישראל אם תשמע שם ישראל ושמעת בקולו ע"י הזכרת שם ישראל ומסיים למשל כאשר דבר לך ארץ זבת חלב ודבש בכל עניי וענין כדי שע"י ההזכרה יתוסף לך קדושה ה"נ דכוותה עכ"ל הקדושה הרי דהתורה בכונה הרבתה להזכיר את הארץ הרבה פעמים אין מספר כרי שבהזכרתה יתוסף לנו קדושה הרי שכל כך גדול כחה א"כ אין תימה במה שיגדל כחה לחלצנו תמיד ממיצר בכל עת שנשא את שמה על שפתינו ונחמוד בלבנו לשוב אליה ולישב בתוכה כמקדם אמן כן יאמר ה' בב"א. סליק הקדמה ראשונה.