אילת השחר (מלבי"ם)/כלל מו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ובמאמר התנאי דרך הלשון שהפעל הראשון הסמוך למלת "כי" יבוא בלשון עתיד, והפעלים הבאים אחריו -- בין הבאים לפרש את הפועל בין המגבילים לו בחלוקה -- יבואו בלשון עבר או הווה לפי כוונת המדבר. וכל מקום שנלוז מן החוק הזה דרשוהו חז"ל.

  • כמו מ"ש "אם הכהן המשיח יחטא" "אשר נשיא יחטא" ודרשו שאינו מביא על הקודמות . ( ויקרא ס' רג, ויקרא ס' רנט )
  • ומ"ש "ואם כבש יביא" וכן מ"ש בפרשת צו "אם על תודה יקריבנו", דרשו לענין שאם הפריש קרבן ואבד ונמצא ועומד להקריב עתה . ( ויקרא ס' רפט, צו ס' צט )
  • ומ"ש "אשר יזה מדמה" פירשוהו שדוקא אם לא הוזה עדיין . ( צו ס' סד )
  • "ואם האכל יאכל" על המחשבה . ( צו ס' קיח )