איכה רבה פתיחתא ל
- (איכה ד יב): "לא האמינו מלכי ארץ" וגו'—
ארבעה מלכים היו, מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן: דוד ואסא ויהושפט וחזקיהו. דוד אמר (תהלים יח, לח): "ארדוף אויבי ואשיגם" וגו'; אמר לו הקב"ה: אני עושה כן, הדא הוא דכתיב (שמואל א ל, יז): "ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם". מהו למחרתם? ר"י בן לוי אמר: לשני לילות ויום אחד היה הקב"ה מאיר לו בלילות בזיקין וברקים כמה דתנינן תמן (משנה ברכות ט ב): "על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים"; הדא הוא דכתיב (תהלים יח, כט): "כי אתה תאיר נרי" וגו'. עמד אסא ואמר: אני אין בי כח להרוג להם אלא אני רודף אותם ואתה עושה; אמר לו: אני עושה, שנאמר (דברי הימים ב יד, יב): "וירדפם אסא" וגו', לפני אסא אין כתיב כאן אלא "לפני ה' ולפני מחנהו". עמד יהושפט ואמר: אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אומר שירה ואתה עושה; אמר לו הקב"ה: אני עושה, שנאמר (דברי הימים ב כ, כב): "ובעת החלו ברנה ותהלה" וגו'. עמד חזקיהו ואמר: אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מיטתי ואתה עושה; אמר לו הקב"ה: אני עושה, שנאמר (מלכים ב יט, לה): "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור". כמה נשתייר מהם? רב אמר עשרה, שנאמר (ישעיהו י, יט) "ונער יכתבם", שכן דרכו של נער להיות כותב יו"ד. ר' אלעזר אומר ששה, שכן דרכו של נער להיות שורט שריטה. רבי יהושע בן לוי אומר חמשה, שנאמר (שם ישעיהו, יז): "שנים שלשה גרגרים בראש אמיר". ר' יהודה ור' סימון אמרו תשעה, הדא הוא דכתיב (שם) "ארבעה חמשה בסעיפיה פוריה". ר' תנחום בן חגילאי אמר ארבעה עשר, הדא הוא דכתיב "שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעיפיה פוריה". בין כדברי אלו ובין כדברי אלו הכל מודים שנבוכדנצר היה אחד מהם, אלא כיון שאמר לו הקב"ה: עלה והחריב בית המקדש, אמר: לא בעי אלא מצמצמא יתי מעבד לי כמא דעבד לסבי. מה עשה? בא וישב בדפני של אנטוכיא ושלח נבוזראדן רב טבחים להחריב את ירושלים ועשה שם שלש שנים ומחצה, בכל יום מקיף את ירושלים ולא היה יכול לכבשה, בקש לחזור, נתן הקב"ה בלבו התחיל ממדד בחומה והיתה שוקעת בכל יום טפחיים ומחצה עד ששקעה כולה, וכיון ששקעה כולה נכנסו השונאים לירושלים. על אותה שעה הוא אומר: "לא האמינו מלכי ארץ וכל יושבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים". כיון שחטאו גלו, וכיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם איכה: