איכה רבה פתיחתא כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כט.    [ עריכה ]
זבדי בן לוי פתח:

(תהלים סח ז): "אלהים מושיב יחידים ביתה"—

אתה מוצא, עד שלא נגאלו ישראל ממצרים היו יושבין בפני עצמן והשכינה בפני עצמה; וכיון שנגאלו, נעשו כולן הומוניא אחת. וכיון שגלו, חזרה שכינה בפני עצמה וישראל בפני עצמן; הדא הוא דכתיב: "אך סוררים שכנו צחיחה". איכה ישבה בדד: