איכה רבה ה א
"זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ"
ר' יצחק פתח: (משלי ל, לא): "זרזיר מתנים או תיש". אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: בנוהג שבעולם, אדם מגדל שני זרזרין בתוך ביתו, אחד גדול ואחד קטן, כובש את הגדול לפני הקטן, בשביל לחוס על ממונו. אנו שלך ואומות העולם שלך; מפני מה אין אתה חס על אומתך, אלא מניחה בין האומות? "ומלך אלקום עמו" (שם).
אמר רבי ברכיה: אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, הכתבת לנו בתורתך: (דברים, כה): "זכור את אשר עשה לך עמלק" - לי עשה ולך לא עשה? לא החריב את מקדשך? "זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ"!
אמר רבי יצחק: אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: שכחה מצויה בנו, אבל אין שכחה מצויה בך, ואין שכחה לפניך. לפיכך את "זְכֹר": (תהלים, קלז): "זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה".
- רבי אבא בר כהנא אמר: פגרו פגרו. ור' לוי אמר: פנון פנון. מאן דאמר "פגרו פגרו" - הדא הוא דכתיב: (ירמיה נא, נח): "חומות בבל הרחבה ערער תתערער". מאן דאמר "פנון פנון" - הדא הוא דכתיב: "עד היסוד בה" - אפילו יסודותיה מטון.
"הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ"
ר' יודן אמר: הבטה מקרוב וראייה מרחוק. הבטה מקרוב, שנאמר: (מלכים א, יט): "ויבט והנה מראשותיו עוגת רצפים"; וראייה מרחוק שנאמר: (בראשית כ"ב) וירא את המקום מרחוק.
ר' פנחס אומר: הבטה מרחוק, שנאמר: (תהלים, פ): "הבט משמים וראה"; וראייה מקרוב, שנאמר: (בראשית, לב): "וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו".