אגרא דפרקא ה

<< · אגרא דפרקא · ה · >>

נאמר לי בשם קדוש ישראל הרב החסיד הקדוש מו"ה פנחס מקאריץ זצוק"ל. לפעמים צריכין אזהרה בהצטרך לבטל איזה קליפה ואיזה רשע למנוע מלדבר הימנו אפילו לרע דהיינו לקללו וכיוצא, כי לפעמים זה חיות הקליפה והרשע מה ששמו עובר דרך פה ולשון של ישראל, ולכך הס כי לא להזכיר שמו ותתבטל חיותו. ולדעתי זה שאמר הושע (ב, יט) והסירותי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם, שהוא כפל לשון, ולפי הנ"ל יונח לפי מה שכתבנו כמה פעמים דענין זכירה בלשון הקודש בכ"מ פירושו לשון השפעה, היינו בחי' זכר המשפיע. (ומדובר מזה במ"א, שגם כח הזכירה במוח המושפע לעתים רחוקים מהמושכל הראשון אשר השיג בראיית העין והשכל, נקרא זכיר"ה דמיון הזכר המשפיע והבן) וזהו והסירותי את שמות הבעלים מפיה, ועי"ז ולא יזכרו עוד בשמם (היינו ולא יקבלו שפע) עוד (אותן הבעלים) בשמם, (היינו בהזכיר שמם איש ישראלי קיבלו מזה איזה חיות) וכהיום והסירותי וכו' ע"כ ולא יזכרו וכו' ויתבטלו מכל וכל. ונ"ל דזה דוקא בביטול איזה רשע מרשעי אוה"ע, אבל בביטול איזה מין ואפיקורוס מהערב רב שבישראל, אדרבא הדיבור מסייעו לבטלו, ובמקום אחר אי"ה נדבר בזה באריכות אם יהיה השי"ת עמנו לברר הדברים.