אגרא דפרקא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סיפרו לי מעשה רב מקדוש י"י ה"ה הרב הקדוש מוה"ר מנחם מענדל זצוק"ל מפרומשליין, מעשה שהיה כך היה, שהיו יושבים במסיבה בסעודה, ונתן מטבע של ארבעה פשוטין להביא שכר, ואמר למשרת שיביא בעד חמשה פשוטין, והמשרת לא התבונן במטבע והיה סובר שהיא של ה' פשוטין, ובעת בואו להמוכר הביט המוכר ואמר הנה המטבע רק ד' פשוטין, וחזר השליח ואמר להרב המטבע היא רק ד' פשוטין, והרב התחיל לריב עם השליח ואמר ה' פשוטין צריכין להיות, והשליח נתעקש, עד הגיע הדבר למריבות, עד שתלמידי הרב רמזו להשליח המשרת שיודה לדברי הרב (כי הבינו כי לא לחנם הוא) וכן עשה השליח ואמר יהיה כדברי אדוני, אז עמד הרב בתפלה ואמר בזה"ל, יהא רעוא שכל באי עולם יכירו וידעו "אז איין פירער איז איין פינעווער" (פי' שהארבעה הם חמשה), זה שמעתי. והוא לדעתי הכוונה לדרכי היחוד עפ"י הזוהר (ח"ב קכ"ג ע"ב) ה' ד' הות וכד אתחבר דכורא עמה נעשית ה'. והבן הענין ותתבונן עד היכן מגיע מעשה הצדיקים ודיבורם ותעמוד מרעיד.