אברבנאל על הגדה של פסח

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

מעשה ברבי אליעזר

הביא ראיה שהמרבה לספר ביציאת מצרים משובח, אפילו שיהיה חכם נבון ויודע את התורה, ממעשה חמשת החכמים הגדולים האלה, שאחר האכילה האריכו בזה בכוונה גדולה עד שלא הרגישו כי עלה השחר, אם לא העירום תלמידיהם במצוות קריאת שמע, שמצוותה עם הנץ החמה.

בבני ברק - כלים מבריקים ביופיים, כי כל דבר בניין ומעשה ייקרא "בן", ואולי היו בבית רבי אלעזר בן עזריה נשיא ועשיר.

ואפשר שלא נתנו שינה לעיניהם כל אותו הלילה, לעשות כאבותינו בליל שימורים ויציאתם ממצרים, שלא ישנו כלל, כי עד חצי הלילה נתעסקו במצוות הפסח ומצות ומרורים, ומשם עד היום ביציאתם. ויען בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, האריכו בסיפור בסדר הזה גם הם כל הלילה עד הבוקר.

אמר רבי אלעזר בן עזריה

עוד הוסיף ראיה שנית שמצוה לספר ביציאת מצרים, כי אמר ראב"ע, שעם היות שנעשה לו נס, ובן שמונה עשרה שנה מינוהו נשיא לחכמתו כאילו היה בן שבעים שנה, עם כל זה לא הגיע בחכמה להוכיח לחבריו שתיאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא, שהיה קטן בשנים ולא נסמך ולא נעשה לו נס כמוהו, ודרשתו היתה, שאף שפרשת (במדבר טו לז): "ויאמר" לא היה לאמרה בלילה, מצד היות בו זכר הציצית שאינו נוהג בלילה, ראוי לאומרה להזכירו יציאת מצרים שבה שהיתה בלילה, והוכיח זה מפסוק (דברים טז ג): "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", עם היותו אמור בפרשת הפסח, כי אי אפשר שיפורש על מצוות הפסח שהוא מדי שנה בשנה אלא על יציאת מצרים, ומריבוי מילת "כל ימי חייך". וחכמים ראו שהלילה נמשכת ליום, ודרשו הריבוי לימות המשיח, כמו שכתוב (ירמיהו טז יד): "לא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים...", לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהיה טפלה וכו'.

והביא המגיד דברי ראב"ע פה, לבאר מכל צד מעלת מצוה זו מסיפור יציאת מצרים בליל פסח, בין לדברי בן זומא שהשתדל שיזכרוה אף בכל לילות השנה, כל שכן שראוי להאריך בה בליל פסח; בין לדברי חכמים, שאפילו לימות המשיח לא תתבטל, ונתחייב לספר בה.

ברוך המקום

אחר שהביא ראיה בשבח מרבה לספר ביציאת מצרים ממעשה רבי אלעזר בן עזריה ומדרשת בן זומא, שעיקר הדבר להיותה מצוות ה' ברה באמרו (דברים ו כ): "כי ישאלך בנך...", שלא הספיק בסיפור לבד ולא לעניין דין וביאור המצוה, אלא דרך הגדה, לכל אחד כפי ערכו, אם לחכם - (משלי ט ט): "ויחכם עוד", אם לרשע משום (משלי כו ה): "ענה כסיל כאיוולתו", ואם לתם (משלי כ ז): "מתהלך בתומו צדיק", ולשאינו יודע לשאול - יפתח לו.

ברוך המקום - הקב"ה, כאמרם ז"ל (בראשית רבה סח י): "הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו". ..

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.