אבן עזרא על שיר השירים ג ט

<< | אבן עזרא על שיר השירים • פרק ג' • פסוק ט' | >>
• ב • ו • ח • ט • י • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

שיר השירים ג', ט':

אַפִּרְי֗וֹן עָ֤שָׂה לוֹ֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מֵעֲצֵ֖י הַלְּבָנֽוֹן׃

אפריון - אין לו דומה ופירושו לפי ענינו בנין נכבד; הפעם השנית; היתה רואה בחלום וזה ענין על משכבי בלילות שהיתה מבקשת דודה עד שמצאה אותו והביאתו אל בית אמה והיתה משבעת בנות ציון שלא יעירו' וכאשר היה בבקר רדפה הנער' אחר דודה וכאשר ראה אותה תמה אמר מי זאת עול' מן המדבר:

וטעם הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים - כי היה שלמה המלך הוצרך לגבורים רבים שישמרו מטתו:

מפחד בלילות - שמא יחטפוה לסטים בעבור יפיה ואיך עלתה זאת מן המדבר לבדה ועוד ששלמה המלך כאשר לקח את חשוקתו הוצרך לבנות אפריון והוא היה בתוך האפריון:

הפעם השלישית; עד שמצאוני השומרים - והם משה ואהרן, ומעט זמן היה שעברתי והתפרדתי מהם והענין שעלה משה והתפלל בעד ישראל:

עד שהבאתיו - אל הארון:

השבעתי אתכם - אף על פי שנכנסה השכינה עמכם לא תוכלו להכנס לארץ עד שיגיע הקץ והם אמרו הננו ועלינו וכתוב ויכום ויכתום:

מי זאת עולה מן המדבר - כנסת ישראל שעלתה מן המדבר ושמעה הולכת בכל המדינות וזה ענין מקוטרת מור:

וענין הנה מטתו שלשלמה - היא ארץ ישראל שהיא היום מטתו של שלמה:

וענין ששים גבורים - ששים רבבות הם הבאים אל הארץ כאשר פקד אותם משה ואלעזר הכהן:

מפחד בלילות - היו מלומדי מלחמה והרגו כל נשמה כי היו מפחדים שיביאום לידי גלות:

(ט) הפעם הראשונה; אפריון - ואחר כן עשה שלמה המלך אפריון והוא בית יי':