אבן עזרא על שיר השירים ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| אבן עזרא על שיר השיריםפרק ג' • פסוק ב' |
ב • ו • ח • ט • י • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שיר השירים ג', ב':

אָק֨וּמָה נָּ֜א וַאֲסוֹבְﬞבָ֣ה בָעִ֗יר בַּשְּׁוָקִים֙ וּבָ֣רְחֹב֔וֹת אֲבַקְשָׁ֕ה אֵ֥ת שֶֽׁאָהֲבָ֖ה נַפְשִׁ֑י בִּקַּשְׁתִּ֖יו וְלֹ֥א מְצָאתִֽיו׃


(ב) בשוקים - תרגום חוצות:

הפעם השנית; ועוד יונתי בחגוי הסלע - אמר לה את נסתרת בביתך ולא אוכל לראותך כמו יונה שהיא בחגוי הסלע:

הראיני את מראיך - מאחד החרכים או השמיעני את קולך ואמרי לי מה אעשה, ענתה היא ואמרה לנעריה אחזו לנו שועלים, והענין לכו שמרו את הכרם מן השועלים כי אני רוצה ללון שם עם דודי שהוא הרועה בשושנים בעבור הריח הטוב שיש לשושנים, ואתה דודי עד שיפוח רוח היום ויגדלו הימים וזה ענין ונסו הצללים לך אל הרי בתר והענין כי לא אוכל עתה לצאת חוצה והנה הלך לדרכו כאשר דבר לה; נשלמה הפרשה:

הפעם השלישית; וקרא אותה יונתי בעבור שיצאה ממצרים - וענין בסתר המדרגה שהיו ישראל מסותרים בעננים:

הראיני את מראיך - זה הוא ויאמינו ביי':

השמיעני את קולך - אז ישיר משה ובני ישראל, או יהיה פירושו שאמרו נעשה ונשמע והוא יותר נכון:

אחזו לנו שעלים - הם עובדי העגל שהשחיתו כרם יי' שהם ישראל ועוד הכרם היה סמדר:

דודי לי ואני לו - שנהרגו עובדי העגל ומבקשים דברי השכינה:

בשושנים - הם הצדיקים, וטעם עד שיפוח היום סב דמה לך על הרי בתר הוא שאמרה השכינה כי לא אעלה בקרבך ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה, אמרה כנסת ישראל על משכבי בלילות, אז חליתי כאשה שוכבת והיא במחשך בלא נר וזה ענין בלילות ובקשתי השכינה שתלך בקרבי, וענין בשווקים וברחובות הוא שעברו ושבו משער לשער: