אבן עזרא על קהלת ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על קהלתפרק ג' • פסוק ה' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


קהלת ג', ה':

עֵ֚ת לְהַשְׁלִ֣יךְ אֲבָנִ֔ים  וְעֵ֖ת כְּנ֣וֹס אֲבָנִ֑ים  עֵ֣ת לַחֲב֔וֹק  וְעֵ֖ת לִרְחֹ֥ק מֵחַבֵּֽק׃


"עת להשליך" - אפילו שמקרה המקרה יש לו עת כמו עת להשליך אבני' שיציקו לו במגוריו עת כנוס אותם המושלכים לצרכי: "עת לחבוק" - אפילו התאוה הנטועה ברוח בן אדם יש לה עת והוא לחבק השוכבת בחיק ולרחוק ממנה: "לחבוק" - מהבנין הקל: "ומחבק" - מן הבנין הדגוש הכבד והענין אחד: