לדלג לתוכן

אבן עזרא על בראשית מד טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| אבן עזרא על בראשיתפרק מ"ד • פסוק ט"ז |
ב • ה • טז • יח • כ • כא • כב • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ד, ט"ז:

וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּ֤נּוּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ׃


טי"ת נצטדק — תחת תי"ו התפעל, בעבור הצד"י.

האלהים מצא — על דרך משל, כי עוון היה לנו, וכאילו נשכח ואיננו, והיום נמצא. או יהיה פירוש עון עבדיך, כמו "גדול עוני מנשוא" (בראשית ד, יג):