אבן עזרא על בראשית כד כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על בראשיתפרק כ"ד • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יב • יד • טז • כא • כב • כג • כה • לג • לד • מא • מט • נא • נג • נה • נט • סא • סב • סג • סד • סה • סז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ד, כ"ב:

וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלּ֤וּ הַגְּמַלִּים֙ לִשְׁתּ֔וֹת וַיִּקַּ֤ח הָאִישׁ֙ נֶ֣זֶם זָהָ֔ב בֶּ֖קַע מִשְׁקָל֑וֹ וּשְׁנֵ֤י צְמִידִים֙ עַל־יָדֶ֔יהָ עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מִשְׁקָלָֽם׃


נזם — יש נזם שהוא באף, גם באוזן. ושעל האף ירד מעל פתיל קשור במצח.

בקע — חצי שקל, מגזרת "נבקע" (איוב כו, ט).

וצמידים — מגזרת "צמיד פתיל" (במדבר יט, טו), כי על היד האחת הצמיד האחד, הוא שנים. וצורתו ידועה: