אבי עזר/בראשית/כח
יד
[עריכה]"ופרצת כמו ורבית וכו'". כי התיבה הזאת משמשת הדבר והפוכה כמו למה פרצת גדריה. לכן פירש הרב פתרונה לפי ענינה ורבית. והמה פעלים נרדפים כמו כן יפרה וכן ירבה:
כא
[עריכה]וטעם והי' ה' לי לאלהים וגו'. הנה במגילת איכה ג' כתב הרב. כרוב חסדיו. כמו ירחם. כמו והיה ה' לי לאלהים עיין שם. ולכאורה דבר יעקב אבינו חלילה. כבעלי משכונות. שהביא בעל חובת הלבבות. שהוא תנאי. שאינו יכול להתהפך. ודברי הרב שכתב כאן זה השם הנכבד וכו' עמוק מאוד. אמנם לפי הפשט הוא על דרך אמרתי לה' אדוני אתה טובתי בל עליך. כי אינך חייב לי בטובת האלה רק לפי שאתה אדון וידך על העליונה על כל הברואים גמלת חסדיך עמדי. עוד אפשר לפרשו באופן שאמר דוד המלך עליו השלום היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה. באמור אלי כל היום איה אלהיך. אם אתה עובד אותו באמת ובתמים. מדוע אינו מושיעך. וכמאמר עזרא. כי בושתי לשאול מן המלך חיל ופרשים לעזרנו מאויב בדרך. כי אמרנו למלך לאמור. יד אלהינו על כל מבקשיו לטובה וגו' לכן אמר יעקב אבינו. אם שוב ישיבנו ה' בשלום אל בית אבי. ידעו כולם כי ה' לי לאלהים ולא אבוש משונאי. כמו שאמר אליהו בהרוג את נביאי הבעל וידעו כי ה' הוא אלהים. וכן הבטיח הקב"ה לאברהם. והקמותי את בריתי אתך וגו'. להיות לך לאלהים. והדברים כנים. ועיין פרשת שמות. כתב הרב וז"ל ואם תחכם הנשמה תעמוד בסוד המלאכים. ותוכל לקבל כח גדול מכח עליון. שקבל על ידי אור המלאכים. אז יהיה דבק בשם הנכבד. וזה שנדר יעקב והיה ה' לי לאלהים. כי יתבודד כל ימי חייו לדבקה בשם עד כאן. ובדרך הפשט נראה לי. אם יעמוד אדם בצרה נודר נדר שיעשה צדקה. או מצוה אחת או שתים. ויעקב אבינו קבל על עצמו בדרך כלל לומר שכל מעשיו יהיו מרוצים לשמים ובכל כחו יעבוד את אלהיו בלבבו ובמאודו. בהסתר ובגלוי על צד היותר טוב. כטעם שויתי ה' לנגדי תמיד והיא מעלה גדולה אין גדולה ממנו. ועתה תבין מאמר חכמינו ז"ל. אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו. שכל מעשיו היו לשם שמים. עיין ביצה פרק ב'. ועוד לאלוה מלים לפרש על פי מאמר רבה בר רב הונא מעלה יתירה יש בין ישראל וכו'. דאלו בישראל כתיב והיית להם לאלהים וגו'. עיין קדושין ע' אכן סר מר טרדות הדפוס. וגדולה היא אלי לכן קצרתי: [בפסוק ונאספו שמה] היה מניח הלשון השתמש בגזרת אסיפה בלשון נפעל כמו ונאספו עלי והכוני. נאספו עלי נכים. כי לא יאספו אנשים יחדיו. כי על ידי איש המאסף אותם. לכן נקראים לתולדותם. גם אפשר לפרש בדרך רחוקה על דרך ועמשא לא נשמר: