אבות דרבי נתן כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · אבות דרבי נתן · כו · >>

פרק ששה ועשרים[עריכה]

א[עריכה]

רבי עקיבא אומר:
סייג לכבוד שלא לשחוק,
סייג לחכמה שתיקה,
סייג לנדרים פרישות,
סייג לטהרה קדושה,
סייג לענוה יראת חטא:

ב[עריכה]

הוא היה אומר,
אל תבוא לבין הגויים, שמא תלמד ממעשיהם.
אל תאכל לחם עם כהן עם הארץ, שמא תמעול בקדשים.
אל תפרוץ בנדרים, שמא תמעול בשבועות.
אל תרגיל עצמך לאכול מן הסעודה, שמא יהא סופך לאכול מן הקנים.
ואל תבא לידי ספק, שמא תבא לידי ודאי;
ואל תצא חוצה לארץ, שמא תעבוד עבודת כוכבים.
שכן דוד הוא אומר (ש"א כו) "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים". וכי תעלה על דעתך שדוד המלך עובד עבודת כוכבים היה, אלא כך אמר דוד: כל המניח ארץ ישראל ויוצא חוץ לארץ, מעלה עליו הכתוב כאילו עובד עבודת כוכבים.

הוא היה אומר,
כל הקבור בשאר ארצות כאילו קבור בבבל.
כל הקבור בבבל כאילו קבור בארץ ישראל.
כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח.
לפי שכל ארץ ישראל ראויה למזבח.
וכל הקבור תחת המזבח כאילו קבור תחת כסא הכבוד.
שנאמר, (ירמיה יז) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו:

ג[עריכה]

הוא היה אומר:
אין עם הארץ חסיד, ולא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד.

הוא היה אומר:
מפני מה תלמידי חכמים מתים כשהן קטנים, לא מפני שהן מנאפים, ולא מפני שהן גוזלין, אלא שפוסקין מדברי תורה ועוסקים בדברי שיחה. ועוד, שאין מתחילין במקום שפוסקים:

ד[עריכה]

ר' שמעון בן אלעזר אומר:
ישראל שבחוצה לארץ עובדים עבודת אלילים בטהרה.
הא כיצד? נכרי שעשה משתה לבנו, שלח וזימן כל היהודים שבעירו, אף על פי שהן אוכלין ושותין ושמש שלהן עומד ומשקה עליהן, מעלה עליהם כאילו אכלו מזבחי מתים. שנאמר: (שמות לד) "וקרא לך ואכלת מזבחו".

רבי אלעזר המודעי אומר:
המחלל שבתות, והמבזה את המועדות, והמפר את הברית בבשר, והמגלה פנים בתורה
- אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא.

ורבי עקיבא אומר: כל הנושא אישה שאינה מהוגנת לו, עובר משום חמשה לאוין: משום "לא תקום" (ויקרא יט), ומשום "לא תטור" (שם), ומשום "לא תשנא את אחיך בלבבך" (שם), ומשום "ואהבת לרעך כמוך" (שם), ומשום "וחי אחיך עמך" (שם כה). מתוך ששונא אותה רוצה הוא שתמות, ונמצא מבטל פריה ורביה מן העולם:

ה[עריכה]

הוא היה אומר:
האוכל אוכלין שאינם עולים על גופו, עובר משום שלושה לאוין: שביזה את עצמו,
וביזה את האוכלין,
ומברך ברכה שאינה כתיקונה:

ו[עריכה]

רבי יהודה בן אילעי אומר:
אדם שמת והניח בן ולא למד תורה מאביו והלך ולמד תורה מאחרים הרי חנופה מבקש.

רבי אליעזר הקפר אומר:
אל תהא כמשקוף העליון שאין יד בני אדם יכולה ליגע בה.
ולא כאסקופה העליונה שמבלעת פרצופות.
ולא כאסקופה האמצעית שמנגפת הרגלים.
אלא הוי כאסקופה תחתונה, שהכל דשין בה, וסוף כל הבנין נסתר והיא במקומה עומדת: