משנה אבות ב ז
מתוך ויקיטקסט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ב · משנה ז | >>
הוא היה אומר, מרבה בשר, מרבה רמה.
מרבה נכסים, מרבה דאגה.
מרבה נשים, מרבה כשפים.
מרבה שפחות, מרבה זמה.
מרבה עבדים, מרבה גזל.
מרבה תורה, מרבה חיים.
מרבה ישיבה, מרבה חכמה.
מרבה עצה, מרבה תבונה.
מרבה צדקה, מרבה שלום.
קנה שם טוב, קנה לעצמו כה.
קנה לו דברי תורה, קנה לו חיי העולם הבא.
תוכן עניינים |
משנה מנוקדת
הוּא הָיָה אוֹמֵר,
- מַרְבֶּה בָשָׂר מַרְבֶּה רִמָּה.
- מַרְבֶּה נְכָסִים, מַרְבֶּה דְאָגָה.
- מַרְבֶּה נָשִׁים, מַרְבֶּה כְשָׁפִים.
- מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת, מַרְבֶּה זִמָּה.
- מַרְבֶּה עֲבָדִים, מַרְבֶּה גָזֵל.
- מַרְבֶּה תוֹרָה, מַרְבֶּה חַיִּים.
- מַרְבֶּה יְשִׁיבָה, מַרְבֶּה חָכְמָה.
- מַרְבֶּה עֵצָה, מַרְבֶּה תְבוּנָה.
- מַרְבֶּה צְדָקָה, מַרְבֶּה שָׁלוֹם.
-
- קָנָה שֵׁם טוֹב, קָנָה לְעַצְמוֹ. קָנָה לוֹ דִבְרֵי תוֹרָה, קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:
נוסח הרמב"ם
הוא היה אומר מרבה בשר מרבה רימה מרבה נכסים מרבה דאגה מרבה עבדים מרבה גזל מרבה שפחות מרבה זימה מרבה נשים מרבה כשפים מרבה תורה מרבה חיים מרבה ישיבה מרבה חכמה קנה שם טוב קנה לו לעצמו קנה דברי תורה קנה חיי העולם הבא.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מרבה בשר מרבה רמה - המרבה באכילה ושתיה עד שנעשה שמן ובעל בשי, מרבה עליו רמה בקבר, וקשה רמה למת כמחט בבשר החי כד. וקמשמע לן האי תנא, שכל ריבויין קשים לאדם חוץ מריבוי תורה וחכמה וצדקה:
מרבה דאגה - שמא יגזלוהו מבית המלך או שמא יבואו עליו לסטים ויהרגוהו. וחסיד אחד היה מתפלל, המקום יצילני מפיזור הנפש. ושאלו ממנו מהו פיזוי הנפש, אמר להם שיהיו לו נכסים מרובים מפוזרים במקומות הרבה וצריו לפזר נפשו לחשוב לכאן ולכאן:
מרבה נשים מרבה כשפים - סדרא נקיט ואזיל. בתחלה אדם מקשט עצמו ואוכל ושותה ומרבה בשי, ואח"כ מבקש להרבות נכסים, ולאחר שהרבה נכסים ורואה שיש בידו סיפוק לפרנס נשים רבות הוא מרבה לו נשים, ולאחר שהרבה נשים כל אחת צריכה שפחה שתשמשנה הרי מרבה שפחות, וכיון שיש לו בני בית מרובין צריך לשדות וכרמים לספק יין ומזון לבני ביתו ומרבה עבדים לעבוד השדות והכרמים. לכך הן שנויין בסדר זה:
מרבה תורה מרבה חיים - דכתיב (דבו. ים ל) כי היא חייך ואוו. ך ימיך:
מרבה חכמה - שנותן טעם לדבריו, והסברות שלו מתישבות על לב השומעין:
מרבה ישיבה - הרבה תלמידים מתקבצים ובאים לשמוע סברותיו. ואית דגרסי, מרבה ישיבה מרבה חכמה, מי שמרבה בתלמידים, התלמידים מחדדים אותו ומרבין ומוסיפין על חכמתו:
מרבה עצה - מי שמרבה ליטול עצה. מרבה תבונה. מבין דבר מתוך דבר מעצות שיועציו נותנים לו:
מרבה צדקה מרבה שלום - שנאמר (ישעיהו לב) והיה מעשה הצדקה שלום:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כד) (על הברטנורא) לא שקיימו בזה ההרגשה למת ועשו מה שאינו ישנו, שאין צער למת באזמל, והחנוטין יוכיח. אבל אמרוהו בלפי הנפש שמצטער מאד בראותה בניוולו של הגוף. וכן הוא בכל בו. ועתוי"ט שהאריך בזה:
(כה) (על המשנה) לעצמו. לתנאתו בעוה"ז. מר"ש. ולי נראה לפרש שענינו שקנה עצמותו. ורוצה לומר שבהיות לו שם טוב הנה נתעצם והיה מה שהוא. שכל שאין לו שם טוב הנה הוא כלא היה. ועתוי"ט:
