בן סירא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקי ספר בן סירא: א · (במהד' המבוארת) · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · ו · >>

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)[עריכה]

ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק ו'.

(א) שֵׁם רַע וְקָלוֹן תּוֹרִישׁ חֶרְפָּה, כֵּן אִישׁ רַע בַּעַל שְׁתָּיִם.

(ב) אַל תִּפּוֹל בְּיַד נַפְשְׁךָ, וּתְעַבֶּה חֵילֵךָ עָלֶיךָ.

(ג) עָלֶיךָ תֹּאכַל וּפֶרְיְךָ תְּשָׁרֵשׁ, וְהִנִיחַתְךָ כְּעֵץ יָבֵשׁ.

(ד) כִּי נֶפֶש עַזָה תַּשְׁחִית בְּעָלֶיהָ, וְשִׂמְחַת שׂוֹנֵא תַּשִּׂיגֵם.

(ה) חֵךְ עָרֵב יַרְבֶּה אוֹהֵב, וּשִׂפְתֵי חֵן שׁוֹאֲלֵי שָׁלוֹם.

(ו) אַנְשֵׁי שְׁלוֹמְךָ יִהְיוּ רַבִּים, וּבַעַל סוֹדְךָ אֶחַד מֵאָלֶף.

(ז) גַּם מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ, שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִיךָ.

(ח) קָנִיתָ אוֹהֵב בְּנִסָּיוֹן קְנֵהוּ, וְאַל תְּמַהֵר לִבְטוֹחַ עָלָיו.

(ט) כִּי יֵשׁ אוֹהֵב כְּפִי עֵת, וְאַל יַעֲמוֹד בְּיוֹם צָרָה.

(י) יֵשׁ אוֹהֵב נֶהְפָּךְ לְשׂוֹנֵא, וְאֶת רִיב חֶרְפָּתְךָ יַחְשֹׂף.

(יא) יֵשׁ אוֹהֵב חָבֵר שֻׁלְחָן, וְלֹא יִמָּצֵא בְּיוֹם רָעָה.

(יב) בְּטוֹבָתְךָ הוּא כָמוֹךָ, וּבְרָעָתְךָ יִתְנַדֶּה מִמֶּךָּ.

(יג) אִם תַּשִּׂיגְךָ רָעָה, יֵהָפֵךְ בְּךָ וּמִפָּנֶיךָ יִסָּתֵר.

(יד) מִשֹּׂנְאֶיךָ הִבָּדֵל, וּמֵאֹהֲבֶיָך הֵשָּׁמֵר.

(טו) אוֹהֵב אֱמוּנָה אוֹהֵב תְּקוֹף, וּמוֹצְאוֹ מָצָא הוֹן.

(טז) לְאוֹהֵב אֱמוּנָה אֵין מְחִיר, וְאֵין מִשְׁקָל לְטוֹבָתוֹ.

(יז) צְרוֹר חַיִּים אוֹהֵב אֱמוּנָה, יְרֵא וְאַל יַשִּׂיגֵם.

(יח) כִּי כָמוֹהוּ כֵּן רֵעֵהוּ, וּכִשְׁמוֹ כֵּן מַעֲשָׂיו.

(יט) בְּנִי מִנְּעוּרֶיךָ קַח לֶקַח, וְעַד שֵׂיבָה תַּשִּׂיג חָכְמָה.

(כ) כְּחוֹרֵשׁ וּכְקוֹצֵר קְרַב אֵלֶיהָ, וְקַוֵּה לְרֹב תְּבוּאָתָהּ.

(כא) כִּי בַעֲבֹדָתָהּ מְעַט תַּעֲבוֹד, וּלְמָחָר תֹּאכַל פִּרְיָהּ.

(כב) עֲקֻבָּה הִיא לָאֱוִיל, וְלֹא יְכַלְכְּלֶנָּה חֲסַר לֵב.

(כג) כְּאֶבֶן מַשָּׂא תִּהְיֶה עָלָיו, וְלֹא יְאַחֵר לְהַשְׁלִיכָה.

(כד) כִּי הַמּוּסָר בִּשְׁמָהּ כֵּן הִיא, וְלֹא לְרַבִּים הִיא נְכוֹחָה.

(כה) הַט שִׁכְמְךָ וְשָׂאֶהָ, וְאַל תָּקוֹץ בְּתַחְבּוּלוֹתֶיהָ.

(כו) דְּרֹש וַחֲקֹר בַּקֵּש וּמְצָא, וְהֶחֱזַקְתָהּ וְאַל תַּרְפֶּהָ.

(כז) כִּי לְאָחוֹר תִּמְצָא מְנוּחָתָהּ, וְתֵהָפֵךְ לְךָ לְתַעֲנוּג.

(כח) וְהָיְתָה לְךָ רִשְׁתָּהּ מְכוֹן עֹז, וְחַבְלֹתֶיהָ בִּגְדֵי כָתֶם.

(כט) עֻלֵּי זָהָב עֻלָּהּ, וּמוֹסְרוֹתֶיהָ פְּתִיל תְּכֵלֶת.

(ל) בִּגְדֵי כָבוֹד תִלְבְּשֶׁנָּה, וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּעַטְּרֶנָּה.

(לא) סַלְסְלָהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ, וּבֵין נְגִידִים תוֹשִׁיבֶךָּ.

(לב) אִם תַּחְפּוֹץ בְּנִי תִּתְחַכָּם, וְאִם תָּשִׂים לִבְּךָ תַּעֲרֹם.

(לג) אִם תּוֹבֵא לִשְׁמֹעַ, וְתֵט אָזְנְךָ תִּוָּסֵר.

(לד) כָּל שִׂיחָה חֲפוֹץ לִשְׁמֹעַ, וּמְשַׁל בִּינָה אַל יֵצְאֶךָּ.

(לה) רְאֵה מִי יָבִין וְשַׁחֲרֵהוּ, וְתִשְׁחוֹק בְּסִפּוֹ רַגְלְךָ.

(לו) וְהִתְבּוֹנַנְתָּ בְּיִרְאַת עֶלְיוֹן וּבְמִצוֹתָיו, וֶהְגֵה תָמִיד.

(לז) וְהוּא יָבִין לִבֶּךָ, וַאֲשֶׁר אִוִּיתָה יְחַכְּמֶךָּ.

תרגום בן זאב[עריכה]

אל תהי בז לכל דבר אם קטׂן ואם גדול

אל יקל המעט בעיניך כי שאט למצער בל תשיג ידו הרב

אל תתחכם יותר פן תבֻקש כשור כׂחך

אם תטרוף עליך פריך יקוסס ונשארת כעץ יבש

פה נעמה תרבה רעים ושפתי ישר ידעו רצון

נפש בליעל תדיח בעליו ושמחק לעריו תשימנו

זבובים אל מקום צרעת נאספים ודורשי רעה אחר מומין לבקר

ודן רעהו לטובה אוהביו רבים ודובר טוב בעמיתו גם בו טוב ידבר

רבים יהיו דורשי שלומך גלה סודך לאחד מאלף

גם משוככת חיקך שמור פתחי פיך

קנות רֵע בנסיון תקננו ולא תמהר לבטוח בו טרם תבחננו ביום רע

יש רֵע בעורך תסכון לו ולא יקום בעת צרה

בטוב לך דבק מאח ובצרתך ירחק ממך

אם תפול יהפך לך ירחק ויסתר ממך

הפרד משונאך ומאוהב הזהר

אוהב נאמן מגדל עׂז מצאו מצא הון

אוהב נאמן אין דומה לו לא יסֻלה בפז

אוהב נאמן סם חיים ירא יי ישיגנו

ירא יי אוהביו נאמנים כי כמוהו כן אוהביו

בני שם לקח בנעריך ותמצא חכמה ביממי השיבה

שיתהּ לך כזורע וקוצר ורב תבואות תאסוף

אם עמלת בה מעט רק פרי תעולל

יקש לאויל חכמה וחסר לב לא יחפוץ בה

תכבד עליו כאבן מעמסה וישליכנה אחרי גוו

בפיו יהלל חכמה ולבו בל ידע מה

שמע בני והקשיבה לקחי ואל תקון במוסרי הבא במאסרה רגלית וצוארך בעֻלָה הט שכמך לסבׂל ולא תעיק תחתך משאהּ קרב אליה בכל לבך ובכל חילך נצור ארחתה

חקור בקֵש וחפשנה אז תמצאנה התאמץ בה ולא תרפנה

ובאחריתך תמצא ענג ותשחק ליום אחרון

ותהי לך מנוסה ומצודה מבטח עז ומשען חזק

סלסלה ותרוממך ובין נגידים תושיבך

לשובי יקר תעטיך וכליל תפארת תענדך

אם תאבה בני תחכם ואם תשים אל לבך תשכיל

אם תאבה ושמעת תאלף ואם תטה אזנך תתחכם

בקהל זקנים תקום וחזית חכם הדבק בו

קול שיחתו האזינה ומשלי נבון לא ילוזו מנגד עיניך

ראית חכם בקשהו ועל סף ביתו תשקוד

התבונן ביראת יי ובפקדיו תהגה יום יום והוא ארחתך יכין ואשר תבקש יאלפך

פסוקים[עריכה]

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח