בן סירא מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרקי ספר בן סירא: א · (במהד' המבוארת) · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · מח · >>

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)[עריכה]

ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק מ"ח.

(א) עד אשר קם נביא כאש, ודבריו כתנור בוער.

(ב) וישבר להם מטה לחם, ובקנאתו המעיטם.

(ג) בדבר אל עצר שמים, ויורד שלוש אשות.

(ד) מה נורא אתה אליהו, ואשר כמוך יתפאר.

(ה) המקים גוע ממות, ומשאול כרצון יהוה.

(ו) המוריד מלכים על שחת, ונכבדים ממטותם.

(ז) המושח מלא תשלומות, ונביא תחליף תחתיך.

(ח) השמע בסיני תוכחות, ובחורב משפטי נקם.

(ט) הנלקח בסערה מעלה, ובגדודי אש שמים.

(י) הכתוב נכון לעת, להשבית אף לפני חרון אל.

(*י) להשיב לב אבות על בנים, ולהכין שבטי ישראל.

(יא) אשרי ראך ומת, ואשריך כי חיה תחיה.

(יב) אליהו שבאוצר נסתר, ונמלא רוחו אלישע.

(*יב) פי שנים אותות הרבה, ומופתים כל מוצא פיהו.

(יג) מימיו לא זע מכל, ולא משל ברוחו כל בשר.

(*יג) כל דבר לא נפלא ממנו, ומתחתיו נברא בשרו.

(יד) בחייו עשה נפלאות, ובמותו תמהי מעשה.

(טו) בכל זאת לא שב העם, ולא חדלו מחטאתם.

(*טו) עד אשר נסחו מארצם, ויפוצו בכל הארץ.

(טז) וישאר ליהודה מזער, ועוד לבית דוד קצין.

(*טז) ויש מהם עשו יושר, ויש מהם הפליאו מעל.

(יז) יחזקיהו חזק עירו, בהטות אל תוכה מים.

(*יז) ויחצב כנחשת צורים, ויחסום הרים מקוה.

(יח) בימיו עלה סנחריב, וישלח את רבשקה.

(*יח) ויט ידו על ציון, ויגדף אל בגאונו.

(יט) אז נמוגו בגאון לבם, ויחילו כיולדה.

(כ) ויקראו אל אל עליון, ויפרשו אליו כפים.

(כא) ויך את מחנה אשור, ויהמם במגפה.

(כב) כי עשה יחזקיהו את הטוב, ויחזק בדרכי דוד.

(*כב) [כאשר צוהו ישעיה הנביא, המהלל בנביאים.]

(כג) [בימיו עמד השמש, ונוסף על חיי המלך.]

(כד) ברוח גבורה חזה אחרית, וינחם אבלי ציון.

(כה) עד עולם הגיד נהיות, ונסתרות לפני בואן.

תרגום בן זאב (=פרק מ"ז)[עריכה]

ספר בן סירה בתרגומו של יהודה ליב בן זאב (וינה, תקע"ד), פרק מ"ו.

ויקם אחריו נתן הנביא לשרת לפני דוד

כאשר הורם מחלב מזבח הורם דוד מבית ישראל

אריה הרג כגדי ודוב ככבש

בנעוריו הרג איש גבור ועשה תשועה לעמו

הניף ידו בקלע וישבר גאון גלית

כי פלל ליי ויתן עז בידו להרג איש לחם להרים קרן עמו ישראל

על כן נשים במחלות ענו לו הכה דוד ברבבותיו

אויביו מסביב הכניע ומרי פלשתים הכרית

ועל כל מעשיו תודה לאלהים נתן כבוד והדר לאל המאזרו חיל

אהב עושהו בכל לבו ושיריו יום יום יהלל לפני מזבחו

ויתן בלשונו נעימי זמר תהלתו בקהל עם השמיע

גם יי העביר פשעיו וירם קרנו לעולם וכסאו לדר ודר

ויקם אחריו מלך חכם ואדיר שלמה בנו

ויי הניח לו מכל אויביו מסביב למען יבנה בית לשמו לעולם

מה חכמת שלמה בנעוריך שפתיך הביעו שכל כנהר

ממשלתך על כל המלכים הורמה ושמך עד קצוי ארץ הגיע ולשמע שמעך תמהו

משלי חכמה מליצה וחידה כתבת ואל בינתך עמים ממרחק התפלאו

ותתן בימיך כסף כעפרת וזהב כעפר חוצות

פסוקים[עריכה]

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה