בן סירא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרקי ספר בן סירא: א · (במהד' המבוארת) · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · ט · >>

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)[עריכה]

ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק ט'.

(א) אַל תְּקַנֵּא אֶת אֵשֶׁת חֵיקֶךָ, פֶּן תִּלְמַד עָלֶיךָ רָעָה.

(ב) אַל תַּקְנֶא לְאִשָּׁה נַפְשְׁךָ, לְהַדְרִיכָהּ עַל בָּמוֹתֶיךָ.

(ג) אַל תִּקְרַב אֶל אִשָּׁה זָרָה, פֶּן תִּפּוֹל בִּמְצוּדֹתֶיהָ.

(ד) עִם זוֹנָה אַל תִּסְתַּיֵּד[1], פֶּן תִּלָּכֵד בְּלִקְחֹתֶיהָ.

(ה) לְהִתְנַבֵּל בְּמַרְאֵה עֵינֵיךָ, וּלְשׁוֹמֵם אֲחַר בֵּיתָהּ.

(ו) עִם מְנַגְּנוֹת אַל תִּדְמוֹךְ[2], פֶּן יִשְׂרְפֻךָ בְּפִיפִיֹתָם.

(ז) בִּבְתוּלָה אַל תִּתְבּוֹנֵן, פֶּן תִּוָּקֵש בַּעֲנָשֶׁיהָ.

(ח) אַל תִּתֵּן לְזוֹנָה נַפְשְׁךָ, פֶּן תָּסֵב נַחֲלָתֶךָ.

(ט) הַעֲלִים עַיִן מֵאֵשֶׁת חֵן, וְאַל תַּבִּיט אֶל יֹפִי לֹא לָךְ.

(י) בְּתֹאַר אִשָּׁה הָשְׁחְתוּ רַבִּים, [וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ,] וְכֵן אֹהֲבֶיהָ בְּאֵשׁ תְּלַהֵט.

(יא) עִם בַּעְלָהּ אַל תִּטְעָם, וְאַל תָּסֵב עִמּוֹ שִׁכּוֹר.

(יב) פֶּן תַּטֶּה אֵלֶיהָ לֵב, וּבְדָמִים תִּטֶּה אֶל שָׁחַת.

(יג) אַל תִּטֹּשׁ אוֹהֵב יָשָׁן, כִּי חָדָשׁ לֹא יִדְמֶה לוֹ.

(יד) יַיִן חָדָשׁ אוֹהֵב חָדָשׁ, וְיָשָׁן - אַחַר אוּלַי תִּשְׁתֶּינוּ.

(טו) אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ רָשָׁע, כִּי לֹא תֵּדֵע מַה יּוֹמוֹ.

(טז) אַל תְּקַנֵּא בְּזָדוֹן מַצְלִיחַ, זְכֹר כִּי עַד מַוֶת לֹא יִנָּקֶה.

(יז) רְחַק מֵאִישׁ שַׁלִּיט לַהֲרוֹג, וְאַל תִּפְחַד פַּחֲדֵי מַוֶת.

(יח) וְאִם קָרַבְתָּ לֹא תֶאְשָׁם, פֶּן תִּקַּח אֶת נִשְׁמָתֶךָ.

(יט) דַּע כִּי בֵין פַּחִים תִּצְעָד, וְעַד רֶשֶׁת תִּתְהַלָּךְ.

(כ) בְּכֹחֲךָ קְנֵה רֵעֶךָ, וְעִם חֲכָמִים תִּסְתַּיָּד.

(כא) עִם נָבוֹן יְהִי חֶשְׁבּוֹנֶךָ, וְכָל סוֹדְךָ בֵּינוֹתָם.

(כב) אַנְשֵׁי צֶדֶק בַּעֲלֵי לַחְמֶך, וּבְיִרְאַת אֱלֹהִים תִּפְאַרְתֶּךָ.

(כג) בְּחַכְמֵי יָדַיִם יֵחָשֵׁב יוֹשֵׁר, וּמוֹשֵׁל בְּעַמּוֹ חָכָם.

(כד) בּוֹטֶה נוֹרָא בָּעִיר, אִישׁ לָשׁוֹן וּמַשָּׂא עַל פִּיהוּ יְשֻׁנֶּא.

תרגום בן זאב[עריכה]

אל תקנא את אשתך פן תאלף עליך ערמה

אל תמגן לאשה נפשך פן תשוב אלוף לראשך

אל תתגורר עם זונה פן תלכד במצודתה

אל תט אל מזמרת פן תדיחך בנעימת קולה

אל תתבונן אל בתולה פן תחוב כפלים מׂהר

אל תתן לנשים נפשך פן תאבד ירֻשת נכסיך

ויצר לך ברחובות העיר כי רבים נושיך

אל תשוטט בחוצות העיר ולא תארוב אצל כל פִנה

לא תערוך יצועך אצל בעלת בית ולא תמסוך עמהּ יין ושכר

פן ישט לבך אחריה ובדמך תרד שאול

העלם עיניך מאשת חן ואל תביט אל יפת מראה לא לך

כי בתׂאר אשה יפה רבים השחתו ואהבת אשה כאש יוקדת

אל תרבה שיחה עם אשת איש ולא תחבק חיק נכריה פן יט אחריה לבך והורדת נפשך בדם שאול

כנצוץ מבעיר גחלת ותשוקת אשה כאש יוקדת

ככלוב מלא עוף כן בתיהן מלא מרמה

אל תעזוב אוהב ישן כי החדש לא יערכנו

אוהב חדש יין חדש אם יושן ימתק אל שותיו

אל תקנאה בעול כי לא ידעת מה אחריתו

אל תתחר באיש מזמות מצליח זכור כי עד יום מותו לא ינקה

התרחק מאיש מושל ולא תגור אימת מות

ואם קרבת לו השתמרה מפניו פן תאשם נפשך

ודע כי בין פחים אתה הולך ועל צנינים תצעד

לפי חילך ענה רעך ועם חכם תתיעץ ועם ירא אלהים תשיח וכל ארחותיך ביראת יי

שים ישרים מאוכלי שלחנך וביראת יי תהיה תפארתך

הערות[עריכה]

  1. ^ מלשון סוד
  2. ^ כהנא העיר שהוא ט"ס וצ"ל "תדרוך", ואין הגהתו נראית. שורש ד.מ.ך הארמי מקביל ל-ש.כ.ב העברי

פסוקים[עריכה]

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט