ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק עשירי

ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה א

מתני’: ^י_אבצל שנתנו לתוך עדשים. אם שלם, מותר. אם חותכו, בנותן טעם. ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם. °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי מתיר בצחנה _{ציר דגים,} שאינו אלא ליטול את הזוהמה. ^י_בתפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימצה, הרי זו אסורה. ^י_גשעורין שנפלו לתוך הבור של מים. אף על פי שהבאישו מימיו, מותרין:

גמ’: תנן, בצל שנתנו לתוך עדשים. אם שלם, מותר. אם חותכו, בנותן טעם. מתניתין בבצל של חולין שנתנו לתוך עדשים של תרומה, שכיוון שהוא שלם, לא בלע. אבל בבצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים של חולין, לא בדא, שאפילו בצל שלם נותן טעם . רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° אמר, אפילו בבצל שלם של תרומה לתוך עדשים של חולין. מתניתין בשנותנו שלם לתוך העדשים ^י_דמשהוציאו עדשים מימיהן דעדשים צופדות אותו שלא יתן בהם טעם. אבל אם נתנו עד שלא הוציאו עדשים את מימיהן, לא בדא . וכמה דאת אמר עדשים צופדות אותו שלא יתן, דכוותה עדשים צופדות אותו שלא יבלע. היאך עבידא? בצל של חולין שנותנו לתוך עדשים של תרומה. אפילו כן עדשים צופדות אותו שלא יבלע. הדא דתימר שתבשיל עדשים לא בולע מהבצל , ^י_הביבש שכבר יצאו מימיו . אבל בלח, אסור. בבצל. אבל קפלוט, בין לח בין יבש בין שלם בין מחותך אסור. העביר פטמתו, כמחותך הוא. היו שנים שלשה קטנים, כמחותכין הן. הדא דתימר, כשאין בקליפה החיצונה של הבצל בנותן טעם. אבל אם יש בקליפתו החיצונה כדי ליתן טעם אסור. תמן תנינן. ^י_ודגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר שני והשביחו. השבח לפי חשבון. אמר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° , מתניתא דלא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. דתנינן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתיר בצחנה שאינה אלא ליטול את הזוהמה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 י_א מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ז', מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ח':

2 י_ב מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ד':

3 י_ג מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ט"ו:

4 י_ד מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ח':

5 י_ה מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ח':

6 י_ו מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ח':

7 י_ז מיי' פ"ג מהל' מעשר שני הלכה י"ג:

-----------------------------------דף נא

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף נא עמוד א] רבנן דקיסרין בעיין. והדא דאמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, כל האיסורין משערין אותן כאילו בצל כאילו קפלוט דלא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? שהרי ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בצל וקפלוט לא אוסרים בדגים . מודה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בבצל של הקדש, ומודה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בבצל של עבודה זרה, שאפילו בדגים בצל וקפלוטות אוסרים בנותן טעם, לפי שהם איסורי הנאה. תנן , תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימצה הרי זו אסורה. תני °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מתיר. רבי אחא רב אחא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוסי ברבי חנינא רבי יוסי בר חנינא°. מה פליגין? במחמץ במימיו _{שרסקו וחימץ ברסק.} אבל במחמץ בגופו _{שהניח התפוח שלם והחמיץ מריחו,} מותר. כמה גבי מבשל בתולדות חמה, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אמר תמן דפטור לפי שאין תבשילו תבשיל ברור שאסור מהתורה. כן הוא אמר הכא , אין חימוצו חימוץ ברור שאסור מהתורה . כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסור, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. ^י_ז לשבח אסור, לפגם מותר. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. מה פליגין? בשהשביח ואחר כך פגם. אבל פגם ואחר כך השביח, אף °רבי מאיר רבי מאיר מודה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, לא שנייא. היא פגם ואחר כך השביח היא השביח, ואחר כך פגם, היא המחלוקת. תנן, שעורין שנפלו לתוך הבור של מים. אף על פי שהבאישו מימיו, מימיו מותרין. הדא מתניתין _{שאומרת ששעורים שנתנו טעם לפגם במים ולא השביחו כלל המים מותרים} מה היא, האם גם בזה °רבי מאיר רבי מאיר יחלוק ויאסור? רבי יוחנן רבי יוחנן° אומר, במחלוקת והמשנה דעת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי . רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, דברי הכל. רבי יוסי בר רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר. אילין שמועתא _{הדעות שהזכרו קדם על המשנה כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסור, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. לשבח אסור, לפגם מותר} הכא _{על המשנה ששעורים שנתנו טעם לפגם במים} אתאמר . רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר במחלוקת. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר דברי הכל:

ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ב

מתני’: הרודה פת חמה, ונתנה על פי חבית של יין של תרומה. °רבי מאיר רבי מאיר אוסר. ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתיר. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ^י_ח מתיר בשל חיטים, ואוסר בשל שעורין, מפני שהשעורין שואבות. ^י_ט תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת, הפת מותרת. שאין טעם כמון, אלא ריח כמון:

גמ’: אמר רבי זעירא רבי זעירא°. בעון קומי רבי ינאי רבי ינאי°. נתנה על פי מגופת חבית, מהו? אמר לון

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף נא עמוד ב] כתיב (איוב ל"ו, ל"ג) יגיד עליו ריעו. מהו יגיד עליו ריעו? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° . כהדא דתנינן תמן. חבית מליאה פירות ונתונה לתוך המשקין. או שמליאה משקין ונתונה לתוך הפירות ושאבו, הרי זה בכי יותן והפירות הוכשרו לקבל טומאה. משמע שגם כשהחבית סתומה, לחלוחית יוצאת דרך הדפנות . כמה דאת אמר תמן, והוא שיהא המשקין נוגעין בחבית. אף הכא, והוא שיהא היין נוגעה במגופה. אמר רבי מנא רבי מנא° , ומינה. כמה דתימא והוא שתהא המשקין נוגעין בחבית עצמה. ואף הכא, והוא שתהא הככר נוגעת במגופה עצמה. מילתיה אמרה, אפילו בצוננת. אמר רבי אבא רבי אבא° , בצוננת הוה עובדא ואסר. והא תנינן חמה? אמר רב חסדא רב חסדא° היה צורך לומר פת חמה, שלא תאמר הואיל וההבל כובש, יהא מותר. קא משמע לן שאסור . כמה שרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אומר דווקא מים שהיו בחבית עושין פירות שנוגעים בחבית מוכשרים, אבל משקין אחרים שהיו בחבית אין עושין פירות שנוגעים בחבית מוכשרים. האם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כרבי יוחנן רבי יוחנן° ולא כ°רבי מאיר רבי מאיר? שהרי ל°רבי מאיר רבי מאיר היין שהיה בחבית יוצא דתנן, הרודה פת חמה, ונתנה על פי חבית של יין של תרומה. °רבי מאיר רבי מאיר אוסר. ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתיר . אלא רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, מים עושין פירות מוכשרין אף שלא ראינו שהמים חסירין . ומשקין עושין פירות רק אם ראינו שהם חסירין. רבי יוחנן רבי יוחנן° אומר, אין משקין עושין פירות מוכשרין כל עיקר. ומה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כשהיינו הולכים אצל רבי הושעיה רבה רבי אושעיא רבה° לקיסרין ללמוד תורה. היינו נותנין חמטותינו _פיתה על גבי קבוטין _חביות של מורייס, והיינו טועמין בהו טעם מורייס, דלא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? שהרי ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ריחא לאו מילתא, ואילו הם טעמו טעם ממשי . מהלומין היו _{שכיוון שניתנו בהלמי שהם מי מלח עזין בשלב הראשון של התסיסה יש גם אדים ולא רק ריח.} ואין אסור משום גזל בעל הבית? נוטלין היו רשותו של בעל הבית. תנן, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מתיר בשל חיטים, ואוסר בשל שעורין, מפני שהשעורין שואבות . חיטין מלמטן ושעורין מלמעלן. כשם שאין החיטים שואבות, כך אין השעורין שואבות. שעורין מלמטן וחיטים מלמעלן. כשם שהשעורין שואבות כך החיטים שואבות. מהו לצלות שני שפודין, אחד של בשר שחוטה ואחד של בשר נבילה בתנור אחד? רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר בשם רב רב (אמורא)°, אסור. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר בשם לוי לוי בר סיסי° ^י_י מותר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

8 י_ח מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' ק"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קמ ח}}:

9 י_ט מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה י"ג:

[ע"ב]

10 י_י מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ל"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' ק"ח סעיף א', סמ"ג לאוין קלז, סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא:

-----------------------------------דף נב

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף נב עמוד א] מתניתין פליגא על רב רב (אמורא)° דתנן, אין צולין שני פסחים בתנור אחד ^י_יא מפני התערובות. לא אמרו אלא מפני התערובות, שלא יתחלפו ונמצא פסח נאכל שלא למנויו . הא שלא מפני התערובות, לא. מי צתרי _איזוב של תרומה. רב רב (אמורא)° אמר אסור. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר מותר, שתרומת איזוב מדרבנן ולא גזרו על מימיו. אייכיל שמואל שמואל (אמורא)° לרב רב (אמורא)° מי צתרי. הדין תנור דטוויה ביה נבלה , רבי חייא בר אשי רב חייא בר אשי° אמר בשם רב רב (אמורא)°, משגר ליה בחרותא _{מדליק אותו ענפי דקל לשרוף את האיסור:}

ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ג

מתני’: ^י_יב תלתן שנפלה לתוך הבור של מים. בתרומה ובמעשר שני, נאסר אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ. ובשביעית ובכלאי הכרם והקדש, נאסר אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם. ^י_יג מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם, ידלוקו. ^י_יד היו לו חבילי תלתן של טבל, כותש ומחשב כמה זרע יש בהן. ומפריש את הזרע, ואינו צריך להפריש את העץ. אם הפריש לפני שכתש , לא יאמר אכתוש ואטול את העץ ואתן את הזרע. אלא נותן את העץ ואת הזרע:

גמ’: תנן, ובשביעית ובכלאי הכרם והקדש, אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם . ואין עץ פוגם במים? מתניתין כמאן דאמר נותן טעם לפגם אסור. ^י_טו ואפי' כמאן דאמר נותן טעם לפגם מותר, מודי הוא הכא בתלתן שהוא אסור דכל דבר שנפלה לתוכו תלתן הוא משביח. שטעם עצו ופריו שוים, ואף העץ נותן טעם לשבח כמו הפרי. תנן, מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם, ידלוקו . וכמה היא חבילה? עשרים וחמשה זירין. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, חבילה שנאמרה כאן עשרים וחמשה זירין. אבל מה שנאמר גבי מיטה שהיא נטמאת חבילה ומיטהרת חבילה. הכוונה ארבע המוטות של המיטה, שני ארוכות ושני קצרות. תנן, היו לו חבילי תלתן של טבל, כותש ומחשב כמה זרע יש בהן . מילתיה אמרה, עד שהן בחבילות הן נטבלות. מעתה אפילו שיבלין? אין דרך בני אדם להכניסן לבית לפני הדישה. והלא חבילות של מלילות מכניסן לכן ואף על פי כן לא התחייבו במעשרות? אין גידוליהון לכן. ואלו מכניסן לכן וגידוליהון לכן:

ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ד

מתני’: ^י_טז זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה. פצועי חולין עם פצועי תרומה., פצועי חולין עם שלימי תרומה, או במי תרומה, אסור. אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה מותר:

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף נב עמוד ב]

גמ’: אמר רבי יונה רבי יונה°. זאת אומרת, פצועין בולעין ופולטין מה שבלעו , וחוזרין ובולעין ולא פולטין שתש כח הפליטה . שלימין בולעין ופולטין מה שבלעו , ועוד אינן בולעין. תנן, זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה _{אף שלא נשתנה טעמם, אסור} הדא אמרה, לא לשבח ולא לפגם אסור. מתניתין ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא. ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, נותן טעם לפגם אסור וכל שכן אם לא נתן טעם לא לשבח ולא לפגם . והא °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר נותן טעם לפגם מותר?, _{ו°רבי מאיר רבי מאיר הוא האומר נותן טעם לפגם אסור} כהדא דתנן, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. כרוב של שקיא ששלקו עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע, אף על פי שנותן טעם לפגם: תרי תנאי אליבא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי

ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ה

מתני’: ^י_יז דג טמא שכבשו עם דג טהור. כל גרב שהוא מחזיק סאתים. אם יש בו משקל עשרה זוז ביהודה, שהן חמש סלעים בגליל ^י_יח דג טמא, צירו אסור _{שזה אחד מתשע מאות שישים שכיוון שזה ציר שבא מבריה החמירו.} °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר. רביעית בסאתים _{אחד ממאתים.} °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אחד מששה עשר בו. חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים, לא פסלו את צירן. העיד °רבי צדוק רבי צדוק, על ^י_יט ציר חגבים טמאים שהוא טהור:

גמ’: תני, רבי יודא בר פזי רבי יהודה בן פזי° דברדליה. דג טהור טפל, שכבשו עם דג טמא מליח, אסור. והתני רבי חייא רבי חייא רבה°, מדיחו ומותר? אמר רבי מנא רבי מנא° . מאן דאמר מותר. בשכבשן שתיהן כאחת. שכיוון שטרודים לפלוט לא בלעו. מאן דאמר אסור, בשכבשן זה אחר זה. שאחר שנח מלפלוט בולע

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

11 י_יא מיי' פ"ח מהל' קרבן פסח הלכה י"ד:

12 י_יב מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ט"ז:

13 י_יג מיי' פ"ה מהל' כלאים הלכה ז':

14 י_יד מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"ד, טור יורה דעה סי' שלא , סמ"ג עשין קלד:

15 י_טו מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' ק"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קמח :

16 י_טז מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה י':

[ע"ב]

17 י_יז מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ל"ד:

18 י_יח מיי' פ"ג מהל' מאכלות אסורות הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ה סעיף ג', סמ"ג לאוין קלב:

19 י_יט מיי' פ"ג מהל' מאכלות אסורות הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ה סעיף ג', סמ"ג לאוין קלב:

-----------------------------------דף נג

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף נג עמוד א] תדע לך שהוא כן, דתנינן. או במי תרומה, אסור. לא בשכבשן זה זה אחר זה? _{שהרי מי תרומה נוצרו ממה שקדם כבש תרומה.} כל גרב שמחזיק סאתים. כמה סאתה עבדא? עשרים וארבע לוגין. וכמה לוגא עביד? תרתין ליטרין. וכמה ליטרא עבדא? מאה זינין _זוזים. נמצא כל זין _זוז וזין, אחת מתשע מאות וששים. הורי רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בעכברא, חד לאלף. תנן, °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר. רביעית בסאתים. אמר רבי אבהו רבי אבהו° , חשבית יתה קרוב לאחד למאתים. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסי ברבי חנינא רבי יוסי בר חנינא°. רובע ציר, בסאתים ציר, ואין דג טהור מציל. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי שמעון בר חייא רבי שמעון בר חייא°. רובע ציר בסאתים דגים וציר. אתא עובדא קומי רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)°, והורי כן. ותני כן, במה דברים אמורים? בזמן ששולה את הדגים ראשון ראשון ומניח לפניו, שמותר לעשות כסדר הזה. שרובע ציר טמא, בטל בסאתים ציר, ואין דג טהור מצטרף להציל . אבל אם היה שולה ראשון ראשון, ומניח לאחריו, היינו שלוקח מהציר ואוכל ולא שולה הכל ומניח לפניו ואוכל . אפילו יותר מכסדר הזה מותר, שגם הדגים מצטרפים לבטל את הרוטב הטמא. דכיוון שציר דגים אסור מדרבנן , על ידי עילה התירו. נהר גבונתא איקלקלת _{שהפכוהו לעבודה זרה.} שאל רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° לרבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא°. אמר לו, ^י_כ דבר של רבים אינו נאסר. ואף שהנהר של גויים, כיוון שדבר שמחובר לא נאסר מהתורה, על ידי עילה התירו . רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° אמר. רבי יצחק רבי יצחק° שאל. ואילין אגרתא, שטרות שמגיעים ממדינת הים לא גייס ולוקס _{שהם שמות גוים} כתיב בהן? ואיך מכשירים אותם הרי שמות גוים חתומים עליהם? אלא את אמרת על ידי עילה. אף כאן על ידי עילה . העיד °רבי צדוק רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור. מהו טהור? ^י_כא טהור מלהכשיר. הא לטמא _{אסור לאכילה,} אפילו כל שהוא מטמא:

ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף נג עמוד ב] מתני’: ^י_כב כל הנכבשים זה עם זה מותרים אלא עם החסיות _{לוף בצל או שום.} חסיות של חולין עם חסיות של תרומה. ירק של חולין עם חסיות של תרומה, אסור. אבל חסיות של חולין עם ירק של תרומה, מותר. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. כל הנשלקים עם התרדין אסורין, מפני שהן נותנין טעם. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, כרוב של שקיא עם כרוב של בעל, אסור מפני שהוא בולע. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. כל המתבשלין זה עם זה מין במינו מותרין, אלא עם הבשר. °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אומר. ^י_כג כבד אוסרת ואינה נאסרת, מפני שהיא פולטת ואינה בולעת. ^י_כד ביצה שניתבלה בתבלין אסורים, אפילו חלמון שלה אסור, מפני שהיא בולעת. ^י_כה מי כבשים ומי שלקות של תרומה, אסורים לזרים:

גמ’: תנן, כל הנכבשים זה עם זה מותרים אלא עם החסיות _{לוף בצל או שום.} אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. לית כאן נכבשים אלא נשלקים, דכבוש כרותח הוא. אמר רבי חנינא תירתא רבי חנינא תירתא° בשם רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°. חסית _{לוף בצל או שום} בחסית מין במינו, °רבי עקיבא רבי עקיבא מתיר וחכמים אוסרים. אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מודים חכמים ל°רבי עקיבא רבי עקיבא בבשר בבשר שהוא מותר. ולא אסרו אלא בחסיות _{לוף בצל או שום.} אמר רבי זעירא רבי זעירא° לרבי יסא רבי אסי°. ואילו לא אתאמרת הדא, לא הוינן ידעין דהוא כן? הרי במשנה נאמר שלא אסרו אלא עם חסיות. דילמא לא איתאמרת, אלא מודי °רבי עקיבא רבי עקיבא לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור אפילו בשליקה . אתא רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מודי °רבי עקיבא רבי עקיבא לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור. רבי חנניא רבי חנניא° שמע לה מן דבתרא דתנן , °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. כל המתבשלין זה עם זה מותרים, חוץ מן הבשר. הא בשר בבשר אסור. דילמא כך איתאמרת משמו של רבי יוחנן רבי יוחנן° . אלא מודים חכמים ל°רבי עקיבא רבי עקיבא בבשר בבשר שהוא אסור. רבי חנניא רבי חנניא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מודים חכמים ל°רבי עקיבא רבי עקיבא בבשר בבשר שהוא אסור

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

20 י_כ מיי' פ"ח מהל' עבודה זרה הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ה סעיף א', סמ"ג לאוין מה:

21 י_כא מיי' פט"ז מהל' טומאת אוכלין הלכה ד':

[ע"ב]

22 י_כב מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ט':

23 י_כג מיי' פ"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' ע"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קלז:

24 י_כד מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ה':

25 י_כה מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה י"א:

-----------------------------------דף נד

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף נד עמוד א] תנן, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, כרוב של שקיא עם כרוב של בעל, אסור מפני שהוא בולע . אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. הוינן סברין מימר, של בעל בולע, כיוון שבשל שקיה יש הרבה לחות והוא פולט . מן מה דאמר רבי חונא רב הונא° , אם כרוב של בעל שהיה תרומה ונשלק עם כרוב חולין של שקיא , סב מן איבה קח מהעיקר שלא בלע, והב לפלופה תן את העלים לכהן. הדא אמרה, של שקי בולע. תנן, °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אומר. כבד אוסרת ואינה נאסרת, מפני שהיא פולטת ואינה בולעת . רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. שלקה בחלב מהו? רבי זעירא רבי זעירא° לא אכל כבד מימיו. לפי שחשש שגם אחרי שימליחו אותו ימשיך לפלוט דם . שלקה רבי אבא רבי אבא° ואוכלה ליה. ואית דאמר, מלחה רבי אבא רבי אבא° ואוכלה ליה. תנן, ביצה שניתבלה בתבלין אסורים, אפילו חלמון שלה אסור מפני שהיא בולעת. תני בר קפרא בר קפרא°, חלמון אסור, וכל שכן חלבון ביצים. אמר רבי יצחק רבה רבי יצחק רבה° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° . ^י_כו ביצים ששלקן ומצא בהן אפרוח, בנותן טעם. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ורבי אדא בר גרשון רבי אדא בר גרשון° ורבי ביריי רבי ביריי° ורבי לוי בר פלטא רבי לוי בר פלטא° אמרו, אמר זקן אחד בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. ^י_כז ששים ואחת אסורות, ששים ושתים מותרות. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. העיד אדא חבירנו לפנינו בששים. ואמר, מי שיביא לי יותר מששים מכשיר אנא. אמרין לשמעון בר ווא, את אמר הכין, ואינון אמרין הכין איך זה מסתדר? אמר לון, אנא מה דשמעית. ואינון מה דשמעין. שמעון בר ווא אמר קומי רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. מעשה בא לפני °רבן גמליאל רבן גמליאל ברבי. אמר לו, אבא לא מורי התר בארבעים ושבע, ואנא מורה בארבעים וחמש? אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. מעשה בא לפני °רבי רבי יהודה הנשיא ואמר, אית תמן חמשין? אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. והירק והקליפין והמים מצטרפין לבטל את האיסור . אמר רבי זעירא רבי זעירא°, ואיסור מתוכן _{מודדין לא כולל הקליפה.} אמר רב הונא רב הונא° . ^י_כח קליפי איסור מעלין את ההיתר. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. הדא דתימר, ^י_כטוהוא ששולקן בקליפיהון. ודווקא שלוקות בשלוקות. אבל אם שלק ביצים קלופות בשאינן קלופות, או שאינן קלופות בקלופות, שלוקות בשאינן שלוקות, צריכים שיעור אחר. ^י_ל גיעולי _{נפלים של} ביצים מותרים. מנין שגיעול הוא לשון הפלה? דכתיב (איוב כ"א, י') שורו עיבר ולא יגעיל. ^י_לא ביצים שהרקימו , הרי אלו אסורות. מוזרות, הנפש היפה תאכל. ^י_לב מצא בהן דם, קולף מקום הדם. רבי זירא רבי זירא° סלק למבקרה לרבי חייא בריה דרבי יצחק עטישייא רבי חייא בריה דרבי יצחק עטישייא°. אשכחיה יתיב אמר, ^י_לג לא שנו אלא שמצא דם בחלמון. אבל בחלבון, מותר. הוא סבר דהוא גביה מן אבהתיה חשב שקיבל כך במסורת מאביו. אתא רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בין חלבון בין חלמון אסור. תני °רבי חלפתא בן שאול רבי חלפתא בן שאול. חלמון אסור, חלבון מותר. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. הן דאמר בחלמון אסור, ^י_לד כשנמצא במקום זכרותו של חלמון, _{במקום שהחלמון והחלבון מתחברים} ואפילו חלבון. והוא שנמצא במקום זכרותו של מוח, שממנו אפרוח נוצר. תנן, מי כבשים ומי שלקות של תרומה, אסורים לזרים . תמן תנינן, ^י_לה אלו פוסלין _{את המקוה} ולא מעלין. המים, בין טהורים בין טמאין. מי כבשים, מי שלקות, והתמד עד שלא החמיץ. הכא את עבד ליה אוכל ולכן מי שלקות אסורים לזרים , והכא את עבד ליה משקה, שהרי מי שלקות פוסלים את המקוה בשלושה לוגין כמים? אמר רבי מנא רבי מנא° . כאן בקשין _{נוזל סמיך} שריסק ירק ונתנו בתוך המים ומכיון שהם סמיכים דין אוכל להם , כאן ברכין. כאן באוכל, כאן במשקה. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף נד עמוד ב] אפילו תימר כאן וכאן בקשין, או כאן וכאן ברכין. נותנין טעמים בתרומה _{שטעם פוסל בתרומה,} ואין נותנין טעמים במקוה שאין _{טעם פוסל במקווה:}

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

26 י_כו מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ט, טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ו סעיף ה', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא :

27 י_כז מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ט, טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ו סעיף ה', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא:

28 י_כח טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ו סעיף ה', טור ושו"ע יו"ד סי' צ"ט סעיף א':

29 י_כט טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ו:

30 י_ל טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ו סעיף ד':

31 י_לא מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ט', מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' ס"ו סעיף ז', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא:

32 י_לב מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ט', מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' ס"ו סעיף ז', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא:

33 י_לג מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' ס"ו סעיף ג':

34 י_לד מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' ס"ו סעיף ג':

35 י_לה מיי' פ"ז מהל' מקוואות הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"א סעיף כ"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' ר"א סעיף כ"ד, סמ"ג עשין רמח:

[ע"ב]

הדרן עלך פרק בצל שנתנו