שולחן ערוך יורה דעה קח
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן קח | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור יורה דעה ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז
סעיף א[עריכה]
אין צולין בשר כשרה עם בשר נבילה או של בהמה טמאה בתנור אחד, ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן -- הרי זה מותר; ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה.
ואם התנור גדול שמחזיק שנים עשר עשרונים ופיו פתוח -- מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו -- מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום:
- הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחילה אפילו בתנור גדול ובדיעבד להקל אפילו בתנור קטן (ארוך כלל ל"ט דלא כב"י ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י ורי"ף ורמב"ם).
- ואם אפה פת עם בשר -- אסור לאכלו עם חלב אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור -- אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר דכל זה מקרי "לכתחילה". אבל אם אין לו פת אחר בריוח -- מותר בשניהם דזה מקרי לענין זה "דיעבד" (אגור בשם ר"י מולין).
- י"א דאין מתירין ריחא אפילו בדיעבד אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י) אפילו סתום לגמרי.
- ואם האיסור דבר חריף וכל שכן אם ההיתר דבר חריף -- ריחא מילתא היא, ואפילו בדיעבד אסור אם שניהם מגולים, אבל אם אחד מהם מכוסה אפילו בבצק בעלמא מותר (מרדכי פ ג"ה ואו"ה).
- אם אפו או צלו איסור והיתר תחת מחבת אחת מגולין -- אסור (תוספות) אפילו בדיעבד (שם בארוך). וה"ה אם אפו בכה"ג פת עם בשר -- אסור לאכלו בחלב (שערי דורא סימן מ' ומהרא"י). אבל בזה אחר זה אין לחוש (תשובת מיימוני סוף הלכות מאכלות אסורות ותשובת ר"י ואו"ה) אלא אם כן הזיע המחבת משניהם דאז אסור אפילו בזה אחר זה אם היו שניהם מגולין דהוי ככיסוי של קדרה (דברי עצמו ממשמעות הרא"ש) כדלעיל סימן צ"ג.
- י"א דכל מקום דאמרינן ריחא מילתא ואוסר בדיעבד היינו דוקא דליכא שישים מן ההיתר נגד האיסור אבל בדאיכא שישים מן ההיתר אפילו בכל מה שבתנור מבטל האיסור (שם בארוך כלל ל"ט דין י"ח). ולצורך הפסד יש לנהוג כן.
- י"א דאיסור האוסר במשהו כגון חמץ בפסח -- ריחא מלתא ואוסר אפילו בדיעבד אם התנור קטן והוא סתום והאיסור וההיתר מגולין תוך התנור (דרכי משה בשם הגהת סמ"ק ובשם תוספות עבודה זרה דף סו ע"ב). וי"א שאין לחלק (דרכי משה בשם מרדכי). ובמקום הפסד יש לסמוך אדברי המקילין.
- ועיין לקמן סוף סימן קי"ח אם יש להחמיר לכתחלה לשפות שתי קדירות ואחת מהן של איסור על הכירה או לצלות איסור אצל היתר:
סעיף ב[עריכה]
במה דברים אמורים בצלי אבל אם בא לבשלם בקדרה זה לעצמו וזה לעצמו אפילו בתנור קטן ופיו סתום מותר ואע"פ שפי הקדרות מגולה:
- הגה: ודוקא שהתנור פתוח קצת אבל אם הוא סתום מכל הצדדים כדרך שמטמינים החמין לצורך שבת -- אסור (מהר"י וייל סימן מ"ד ואו"ה והגה שערי דורא בשם מהר"ם). ואפילו בדיעבד יש מחמירין ואוסרין אם האיסור וההיתר מגולה (כך משמע בהגהת ש"ד). ובמקום הפסד מרובה יש להקל:
סעיף ג[עריכה]
אם יש שמנונית של איסור על המרדה שקורין פאל"א אסור ליתן עליה היתר כל היום מיהו כשאינה בת יומא מותר להשתמש בה משום דאי אפשר בענין אחר:
- הגה: כל זמן שהיא בת יומא לא מהני בה הגעלה ולא קליפה בכלי אומנות (תרומת הדשן סימן ק"ל והגהת שערי דורא ומרדכי):
סעיף ד[עריכה]
פת חמה שמונחת על גבי חבית פתוחה של יין נסך אסורה (ודווקא אם מונחת נגד המגופה) (ארוך כלל ל"ט) אבל אם הפת צוננת אפילו אם החבית פתוחה או פת חמה וחבית מגופה (פירוש סתומה) מותר ואם היה פת שעורים אסור אם הפת חמה אפילו חבית מגופה:
סעיף ה[עריכה]
מותר לשאוף בפיו ריח יין נסך דרך נקב שבחבית לידע אם הוא טוב:
- הגה: אבל אסור לטועמו אע"פ שאינו בולעו (ריב"ש סימן רפ"ח) ואסור לזלף יין נסך שאסור בהנאה (בשערים בשם הגהות אשיר"י סוף ע"ז) אבל מותר לזלף סתם יינם דמותר בהנאה (ארוך כלל ל"ט):
סעיף ו[עריכה]
שק של פלפלין וזנגביל שמשימין בקנקני יין נסך מותר להריח בהם אבל לבשמים דהבדלה אסור:
סעיף ז[עריכה]
בשמים של עבודת כוכבים וכלאי הכרם וערלה אסור להריח בהם: