שולחן ערוך יורה דעה עג

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן עג | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין צלית הכבד

ובו ששה סעיפים:
א • ב • ג • ד • ה • ו

סעיף א

הכבד יש בו ריבוי דם. לפיכך לכתחילה אין לו תקנה לבשלו על ידי מליחה אלא קורעו שתי וערב ומניח חיתוכו למטה וצולהו (שיהא ראוי לאכילה) (או"ה הארוך כלל ט"ז) ואחר כך יכול לבשלו:

הגה: ואם מנקבה הרבה פעמים בסכין הוי כקריעת שתי וערב (ארוך). וכן אם נטל משם המרה וחתיכת בשר מן הכבד דאפשר לדם לזוב משם (הגהת ש"ד). ומכל מקום אם לא עשה כן נוטל הסימפונות לאחר צליה ומבשלה (ארוך). וכל זה בכבד שלמה, אבל כשהיא חתוכה אין צריך כלום (ר' ירוחם בתא"ו). וכשבא לבשלה אחר הצליה ידיחנה תחילה אחר הצליה קודם הבישול (דקדוק ב"י ממרדכי פכ"ה ובארוך). מיהו, אם לא הדיחה ובשלה כך מותר (ראבי"ה ואו"ה שם):

ובדיעבד מותר אם נתבשל לבדו בקדירה (בלא צליה), אבל הקדירה אסורה שפולטת ואינה בולעת. ויש מי שאוסר:

הגה: וכן נוהגין לאסור הכל (הגהת סמ"ק ומהרא"י בהגהת ש"ד), אפילו נמלחה הכבד קודם בישולה (דעת רש"י ולאפוקי ר"ת):

סעיף ב

אם חלטו בחומץ או ברותחין ונקב והוציא מזרקי הדם שבתוכו מן הדין מותר לבשלו אלא שהגאונים אסרו לעשות כן ובדיעבד מותר:

סעיף ג

לצלי צריך חתיכה משום דם שבסימפונות ואם לא קרעו קודם צליה יקרענו אחר כך.

(ויש אומרים דאין צריך לצלי שום חתיכה כלל (טור בשם ר"י סמ"ק ואו"ה הארוך ושאר פוסקים) וכן נוהגין אפילו לכתחילה):

סעיף ד

אם צלאו עם בשר, בתנורים שבימי חכמי התלמוד שפיהם למעלה יהיה הכבד למטה ולא למעלה. ובדיעבד מותר. ובשפודים שצולים אצל האש, אסור לצלותן עם הבשר לכתחילה אפילו כבד למטה:

הגה: מיהו אם נמלחה הכבד כבר מותר לצלותה עם בשר אפילו על גבי בשרא דכבר נתמעט דמו והוי כבשר על גבי בשר (ב"י בשם תוספות ר"פ כיצד צולין והגהות ש"ד ומרדכי פכ"ה):

סעיף ה

לא ימלחנו לכתחילה על גבי הבשר אלא תחתיו:

הגה: ונהגו שלא למלוח כבד כלל אפילו לבדה ואין לשנות רק יש למלחה קצת כשהיא תחובה בשפוד או מונחת על האש לצלותה (הגהת ש"ד ואגור בשם אגודה). ומיהו אם איתא שמלח כבד בין שמלחה לבדה או עם בשר אפילו על גבי בשרא הכל מותר (טור וש"ד וארוך). ויש אומרים שיש לקלוף מעט סביב הכבד אם היא דבוקה בעוף ואינו אלא חומרא בעלמא (מרדכי פכ"ה ובארוך). נהגו להדיח כל כבד אחר צלייתה משום דם הדבוק בה (אגור בשם ר"י מולין). מיהו אם לא הדיחה מותרת:

סעיף ו

נמצא כבד בעוף צלי מותר:

הגה: ויש אומרים לקלוף מעט סביב הכבד ואינו אלא חומרא בעלמא (מרדכי בשם ריב"ן וש"ד ואו"ה הארוך).

ואם הוא מבושל, צריך ששים כנגד הכבד:

הגה: ואין לך עוף שהוא ס' נגד הכבד כשהיא שלימה (ש"ד ומרדכי בשם ראבי"ה ומהרא"י ובארוך כלל ט"ז) ולכן אם הכבד שלימה ודבוקה בעוף נעשה העוף חתיכת נבילה ובעינן ששים משאר דברים שבקדירה נגד כל העוף. והוא הדין אם דבוק חתיכת כבד בחתיכת עוף ואין ששים כנגדו (שם) דהא קיימא לן בכל האיסורים חתיכה נעשית נבילה כדלקמן סימן צ"ב. ואם אין הכבד דבוקה מצטרף כל מה שבקדירה לבטל הכבד ואם יש ששים בכל הכל מותר. מיהו הכבד עצמה אסורה כמו בלב (תולדות אדם וחוה נט"ו) כמו שנתבאר לעיל סימן ע"ב. עוף שמלאוהו בביצים ונמצא בו לב או כבד דינו כמבושל ובעינן ששים מן העוף בלא המילוי ואם לאו הכל אסור. ואם מלאוהו בבשר ואין שם ביצים הנקרשים ומעכבים הדם דינו כצלי (ארוך בשם אגודה ובנימין זאב סימן של"ו):