ביאור:ויקרא טו לא
ויקרא טו לא: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ויקרא טו לא.
וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם[עריכה]
וְהִזַּרְתֶּם[עריכה]
הצורה "וְהִזַּרְתֶּם" מופיעה רק פעם אחת בתנ"ך במשפט הזה. פרוש המילה לא כל ברור:
- "וְהִזַּרְתֶּם" - שורש 'נזר' - להמנע, לפרוש, להתרחק, להתנזר, להסתגף (מילוג), ככתוב: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו, וְיִנָּזְרוּ מִקׇּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי" (ויקרא כב ב).
- "וְהִזַּרְתֶּם" - שורש 'זהר' - נמנע מלקחת סיכון, נשמר (מילוג), ככתוב: "וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (שמות יח כ).
סביר ששני הפרושים נכונים ביחד, אדם חייב להזהר ולהנזר מטומאה כפי שאלוהים הסביר למשה ואהרון להגיד לבני ישראל, וכך הם "לֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם", ממחלות מדבקות שעוברות מאדם לאדם דרך הנוזלים הזבים "מִבְּשָׂרוֹ" (ביאור:ויקרא טו ב).
וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם[עריכה]
אולם כאן אלוהים הוסיף את המשפט "וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם", כאילו שאלוהים יגרום למותם של הכהנים ושאר העם אשר יבואו למשכן אלוהים.
- סביר שהעם בא בשלושת הרגלים למרכז הדתי, משכן אלוהים, וכאשר יש ריכוז גבוה של אנשים רב באזור קטן, כולם נוגעים ועוברים קרוב אחד לשני, כולם אוכלים וסוחרים ביחד, מחלות מדבקות מתפשטות במהירות ואנשים 'טמאים' יכולים להדביק זקנים או חלשים ולגרום למותם. אלוהים מודיע מראש, שכל אדם טמא, שיש חשש שהוא נגע בזיבה שהיא, ולא פעל לפי חוקי אלוהים להתנזר ולהתרחץ, יפגע וייפגע.
- בנוסף, הכהנים קיבלו תפקידים לוודא ולשמור שהעם לא יהיה טמא, וכך הם עצמם היו חשופים לזיבה ומחלות, ככתוב: "וּבָא הַכֹּהֵן וְרָאָה, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בַּבָּיִת" (ויקרא יד מד), וגם: "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה, מִזּוֹבוֹ" (ביאור:ויקרא טו טו). כך אלוהים מזהיר את הכהנים למלא את תפקידם בנאמנות וזהירות, ואז הם לא ימותו ולא יגרמו למותם של אחרים.