ביאור:בבלי עבודה זרה דף יב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

ששפתו שתי קדירות על גבי כירה אחת ^[1] ולא חשו להם חכמים ^[2]? ^[3]!

מאי 'לא חשו להם חכמים' ^[4]?

אמר אביי: משום בשר נבילה ^[5]: לא אמרינן דלמא מהדר אפיה ישראל לאחוריה, ושדי עובד כוכבים נבילה בקדירה ^[6]; דכוותה הכי נמי לא חשו להם חכמים משום דמי עבודת כוכבים ^[7].

רבא אמר: ^[8] ^[9] מאי 'לא חשו להם חכמים'? ^[10] משום בישולי עובדי כוכבים ^[11], דכוותה הכי נמי ^[12] לא חשו להם חכמים ^[13] משום יום אידם ^[14].

רבה בר עולא אמר: ^[15] ^[16] לא חשו להם חכמים משום צינורא ^[17], דכוותה הכי נמי לא חשו להם חכמים משום לפני אידיהן ^[18].

מהו לילך לשם [בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום – אסור; ואם היה יכול להלך בה למקום אחר – מותר]:

תנו רבנן: 'עיר שיש בה עבודת כוכבים ^[19] - אסור ליכנס לתוכה ^[20], ולא מתוכה לעיר אחרת - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: כל זמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום – אסור; אין הדרך מיוחדת לאותו מקום – מותר;

ישב לו קוץ ^[21] בפני עבודת כוכבים - לא ישחה ויטלנה, מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים; ואם אינו נראה ^[22] – מותר;

נתפזרו לו מעותיו בפני עבודת כוכבים - לא ישחה ויטלם, מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים; ואם אינו נראה – מותר;

[תוספתא פ"ז משנה ג] מעיין המושך לפני עבודת כוכבים - לא ישחה וישתה, מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים; ואם אינו נראה – מותר;

[גם זה שם] פרצופות המקלחין מים ^[23] לכרכין ^[24] ^[25] לא יניח פיו על פיהם וישתה, מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים;

כיוצא בו לא יניח פיו על סילון ^[26] וישתה מפני הסכנה ^[27].'

מאי 'אינו נראה'? אילימא 'דלא מתחזי ^[28]' - והאמר רב יהודה אמר רב: 'כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין ^[29] - אפילו בחדרי חדרים אסור ^[30]'!?

אלא אימא: 'אם אינו נראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ^[31] – מותר';

וצריכא: דאי תנא 'קוץ' - משום דאפשר למיזל קמיה ^[32] ומשקליה, אבל מעות - דלא אפשר - אימא לא;

ואי תנא 'מעות' – דממונא, אבל קוץ - דצערא - אימא לא;

ואי תנא הני תרת- י משום דליכא סכנה, אבל מעיין - דאיכא סכנה: דאי לא שתי מיית ^[33] - אימא לא; - צריכא.

עמוד ב

'פרצופות' למה לי ^[34]?

משום דקבעי למיתני 'כיוצא בו לא יניח פיו על גבי הסילון וישתה מפני הסכנה' ^[35].

מאי 'סכנה'?

עלוקה.

תנו רבנן: לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים לא בפיו ולא בידו אחת ^[36]; ואם שתה - דמו בראשו, מפני הסכנה.'

מאי 'סכנה'?

סכנת עלוקה.

מסייע ליה לרבי חנינא, דאמר רבי חנינא: הבולע נימא של מים ^[37] - מותר להחם לו חמין ^[38] בשבת ^[39]; ומעשה באחד שבלע נימא של מים והתיר רבי נחמיה להחם לו חמין בשבת.

אדהכי והכי ^[40] אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ליגמע חלא ^[41].

אמר רב אידי בר אבין: האי מאן דבלע זיבורא ^[42] - מחייא לא חיי; מיהו לשקייה רביעתא דחלא שמגז ^[43], אפשר דחיי פורתא עד דמפקיד אביתיה.

תנו רבנן: לא ישתה אדם מים בלילה, ואם שתה דמו בראשו, מפני הסכנה ^[44].

מאי סכנה?

סכנת שברירי ^[45];

ואם צחי - מאי תקנתיה?

אי איכא אחרינא בהדיה - ליתרייה ^[46] ולימא ליה "צחינא מיא"; ואי לא - נקרקש בנכתמא אחצבא ^[47], ונימא איהו לנפשיה "פלניא בר פלניתא: אמרה לך אימך אזדהר משברירי ברירי רירי ירי רי בכסי חיורי" ^[48]".

משנה:

עיר שיש בה עבודת כוכבים ^[49], והיו בה חנויות מעוטרות ^[50] ושאינן מעוטרות; זה היה מעשה בבית שאן, ואמרו חכמים: המעוטרות אסורות ^[51], ושאינן מעוטרות מותרות ^[52].

גמרא:

אמר רבי שמעון בן לקיש: לא שנו אלא מעוטרות בוורד והדס ^[53], דקא מתהני מריחא ^[54], אבל מעוטרות בפירות – מותרות ^[55];

מאי טעמא?

דאמר קרא (דברים יג יח) [ו]לא ידבק בידך מאומה מן החרם [למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך]; נהנה - הוא דאסור,

הערות[עריכה]

^ שפיתת קדירה: כשמניחין אותה אצל האור על גבי כירה קרי 'שפיתה', לשון 'שפות הסיר' (יחזקאל כד ג)
^ אף על פי שסמוך איסור אצל היתר מאד
^ הכא נמי: אף על פי שבני העיר האסורין סמוכין לבני חוצה לה שאין להם עבודת כוכבים היום - לא חשו
^ מאי לא חשו איכא למימר בשתי קדירות דלילף הכא דכוותה
^ ואף על גב דאיכא למיחש לאיסור דאורייתא
^ לא חשו לאחזוקי איסור בקדירות מן הספיקא
^ לא מחזקינן דמי עבודת כוכבים בידי עובדי כוכבים שבחוצה לה, דנימא: אסור למכור להם בהמה, שדמים הללו שהוא מקבל מהן מחמת בהמה זו - דמי עבודת כוכבים הן, שהבהמה היום לצורך בני תוכהּ [של העיר] היא, ונקרבים היום לעבודת כוכבים, והוא איסור דאורייתא, מ'לא ידבק בידך מאומה וגו' (דברים יג יח), וכל שכן היכא דידעינן דמִשֶׁל חוצה לה הן; דלספק איסורא דרבנן - לא חיישינן, דנימא דלמא האי גברא שייך בתר בני תוכהּ, והוי היום יום אידו, ועבר האי גברא אדרבנן: דאסרי לישראל לשאת ולתת עמם ביום איד
^ האי 'לא חשו' - לאו לבשר נבילה קאמר, דנילף מינה דכוותה דלא ניחוש לדמי עבודת כוכבים, דהא לא דַמִי: דהתם לית הנאה לעובד כוכבים דנישדי נבילה לקדירה: דמיסתפי דאי חזי ליה ישראל - תבע ליה בדינא! אבל הכא - מתכוין עובד כוכבים לעשות רצון חבירו!
^ אלא
^ הכי קאמר: לא חשו להם חכמים
^ דלמא סמיך ישראל לעובד כוכבים לבשליה, וקאכיל בשולי עובדי כוכבים - דרבנן
^ היכא דפשיטא דדמים הללו - מתוך תיבתו לקחם, וליכא למיחש לאיסורא דאורייתא
^ לא חשו חכמים לספק איסורא דרבנן
^ למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכהּ, ושקיל וטרי האי ישראל בהדיה ביום אידו
^ ביום אידם של בני עזה - לא שרא רבי חנינא לשאת ולתת עם בני עטלוזא, ולא דמי לשתי קדירות: דהתם ליכא למיחש משום בישולי עובדי כוכבים מכי חתי ישראל חדא זימנא בגחלים; אבל הכא איכא למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכהּ הואיל וסמוכה לה, ומתניתין, דקתני ד'חוצה לה מותר' - לאו בסמוכה כולי האי קאמר, ורבי חנינא - לפני אידיהן הוא דשרי
^ והכי קאמר:
^ לא חשו להם חכמים לשמא נתזה צינורא מתוך קדירת עובד כוכבים לתוך קדירת ישראל, הואיל ואיסור קל הוא: חדא דלא שכיח, ועוד: דאי נמי שכיח - בטיל ברובא
^ לא חשו לאיסור חוצה לה של בני עזה, ואף על פי שסמוכה לה ממש
^ כל היכא דתני 'שיש בה עבודת כוכבים' - משמע שהיום עובדין ליראה שלהם
^ משום חשד, דאמרי: איהו נמי אזיל למפלח
^ נתחב לו קוץ ברגלו
^ מפרש לקמן
^ פרצופות אדם חלולין, ונכנס סילון מים לאחוריהם לתוכן, ויוצאין דרך פיהם
^ גירסת רש"י: בכרכים
^ דרך יושבי כרכים להתנהג בגדולה, להכי נקט 'כרכים'
^ צינור מחובר בקרקע
^ שלא יבלע עלוקה שנשו"א בלע"ז
^ שאין אדם רואהו
^ דבר המותר, ואסרוהו מפני מראית העין: שהרואהו חושדו בדבר עבירה
^ במקום שאין אדם רואה אסרוהו
^ שפונה אחריו או צידו לצד עבודת כוכבים
^ עד שיעבור מכנגד עבודת כוכבים
^ בצמא
^ הא תנא 'מעיין' דאיכא סכנת צמא וקא אסר
^ דגבי מעיין תנא 'שחייה' ולא תנא הנחת פה; הלכך לא שייך למיתני 'כיוצא בו' גביה, אבל בפרצופות תנא הנחת פה, ושייך למיתני גבייהו 'כיוצא בו': דאסור נמי הנחת פה: דאילו לשחות ולשתות בידו - ליכא סכנתא, דבדיק להו בידיה
^ ממהר וזורק בפיו ואינו בודק אבל בשתי ידיו יכול לעכבו בידו ויעיין
^ היא עלוקה
^ מים חמים לשתות
^ דסכנת נפשות היא, כדקתני בברייתא 'דמו בראשו'
^ בתוך זמן שמחממין לו המים
^ ישקוהו חומץ שלא ימהר למות
^ צירעה
^ חומץ חזק איגר"א בלע"ז
^ לא גרס הכא 'לא מן הנהרות ומן האגמים', דהוא הדין נמי מן הכלים
^ שד הממונה על מכת סנוירים; 'סנוירים' תרגומו 'שברירי' (בראשית יט יא)
^ יקיצנו משנתו
^ יקשקש בכיסוי החצבא על החצב, דלידמי כגברא בהדיה
^ לחש הוא, ומתמעט והולך מֵׁשם השד: כאשר הוא שומע מיעוט תיבות אות אחר אות עד 'רי'; וכן הוא הלחש להבריחו משם
^ ודרך העובדי כוכבים להיות להם יום שוק ויריד ביום אידם
^ וסימן הוא להם, שאותן חנויות - של עבודת כוכבים הם: ליטול מהם מכס
^ מפרש בגמרא
^ דבאותן שאין מעוטרות - לא שקלי מינייהו מכסא לעבודת כוכבים, ולא מטיא לעבודת כוכבים הנאה מינייהו; ואי משום ד'נושא ונותן ביום אידם' - הני מילי לזבוני להו, דלמא מזבן ליה בהמה ואזיל ומקריב לה לעבודת כוכבים; אי נמי דרך לוקח להיות שמח ואזיל ומודי, אבל למזבן מינייהו דבר המתקיים – שרי: דסתם מוכר עצב הוא
^ של תקרובת עבודת כוכבים, והוא סימן להם שחנויות הללו של עבודת כוכבים הן
^ וורד והדס - דרך לשטחן לפני עבודת כוכבים, ואסורין משום 'תקרובת עבודת כוכבים'
^ מותרין ליקח מהן, ואף על גב דמטיא הנאה לעבודת כוכבים - בהנך זביני לית לן בה, כדמפרש: במהנה מותר

[1] שפיתת קדירה: כשמניחין אותה אצל האור על גבי כירה קרי 'שפיתה', לשון 'שפות הסיר' (יחזקאל כד ג)

[2] אף על פי שסמוך איסור אצל היתר מאד

[3] הכא נמי: אף על פי שבני העיר האסורין סמוכין לבני חוצה לה שאין להם עבודת כוכבים היום - לא חשו

[4] מאי לא חשו איכא למימר בשתי קדירות דלילף הכא דכוותה

[5] ואף על גב דאיכא למיחש לאיסור דאורייתא

[6] לא חשו לאחזוקי איסור בקדירות מן הספיקא

[7] לא מחזקינן דמי עבודת כוכבים בידי עובדי כוכבים שבחוצה לה, דנימא: אסור למכור להם בהמה, שדמים הללו שהוא מקבל מהן מחמת בהמה זו - דמי עבודת כוכבים הן, שהבהמה היום לצורך בני תוכהּ [של העיר] היא, ונקרבים היום לעבודת כוכבים, והוא איסור דאורייתא, מ'לא ידבק בידך מאומה וגו' (דברים יג יח), וכל שכן היכא דידעינן דמִשֶׁל חוצה לה הן; דלספק איסורא דרבנן - לא חיישינן, דנימא דלמא האי גברא שייך בתר בני תוכהּ, והוי היום יום אידו, ועבר האי גברא אדרבנן: דאסרי לישראל לשאת ולתת עמם ביום איד

[8] האי 'לא חשו' - לאו לבשר נבילה קאמר, דנילף מינה דכוותה דלא ניחוש לדמי עבודת כוכבים, דהא לא דַמִי: דהתם לית הנאה לעובד כוכבים דנישדי נבילה לקדירה: דמיסתפי דאי חזי ליה ישראל - תבע ליה בדינא! אבל הכא - מתכוין עובד כוכבים לעשות רצון חבירו!

[9] אלא

[10] הכי קאמר: לא חשו להם חכמים

[11] דלמא סמיך ישראל לעובד כוכבים לבשליה, וקאכיל בשולי עובדי כוכבים - דרבנן

[12] היכא דפשיטא דדמים הללו - מתוך תיבתו לקחם, וליכא למיחש לאיסורא דאורייתא

[13] לא חשו חכמים לספק איסורא דרבנן

[14] למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכהּ, ושקיל וטרי האי ישראל בהדיה ביום אידו

[15] ביום אידם של בני עזה - לא שרא רבי חנינא לשאת ולתת עם בני עטלוזא, ולא דמי לשתי קדירות: דהתם ליכא למיחש משום בישולי עובדי כוכבים מכי חתי ישראל חדא זימנא בגחלים; אבל הכא איכא למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכהּ הואיל וסמוכה לה, ומתניתין, דקתני ד'חוצה לה מותר' - לאו בסמוכה כולי האי קאמר, ורבי חנינא - לפני אידיהן הוא דשרי

[16] והכי קאמר:

[17] לא חשו להם חכמים לשמא נתזה צינורא מתוך קדירת עובד כוכבים לתוך קדירת ישראל, הואיל ואיסור קל הוא: חדא דלא שכיח, ועוד: דאי נמי שכיח - בטיל ברובא

[18] לא חשו לאיסור חוצה לה של בני עזה, ואף על פי שסמוכה לה ממש

[19] כל היכא דתני 'שיש בה עבודת כוכבים' - משמע שהיום עובדין ליראה שלהם

[20] משום חשד, דאמרי: איהו נמי אזיל למפלח

[21] נתחב לו קוץ ברגלו

[22] מפרש לקמן

[23] פרצופות אדם חלולין, ונכנס סילון מים לאחוריהם לתוכן, ויוצאין דרך פיהם

[24] גירסת רש"י: בכרכים

[25] דרך יושבי כרכים להתנהג בגדולה, להכי נקט 'כרכים'

[26] צינור מחובר בקרקע

[27] שלא יבלע עלוקה שנשו"א בלע"ז

[28] שאין אדם רואהו

[29] דבר המותר, ואסרוהו מפני מראית העין: שהרואהו חושדו בדבר עבירה

[30] במקום שאין אדם רואה אסרוהו

[31] שפונה אחריו או צידו לצד עבודת כוכבים

[32] עד שיעבור מכנגד עבודת כוכבים

[33] בצמא

[34] הא תנא 'מעיין' דאיכא סכנת צמא וקא אסר

[35] דגבי מעיין תנא 'שחייה' ולא תנא הנחת פה; הלכך לא שייך למיתני 'כיוצא בו' גביה, אבל בפרצופות תנא הנחת פה, ושייך למיתני גבייהו 'כיוצא בו': דאסור נמי הנחת פה: דאילו לשחות ולשתות בידו - ליכא סכנתא, דבדיק להו בידיה

[36] ממהר וזורק בפיו ואינו בודק אבל בשתי ידיו יכול לעכבו בידו ויעיין

[37] היא עלוקה

[38] מים חמים לשתות

[39] דסכנת נפשות היא, כדקתני בברייתא 'דמו בראשו'

[40] בתוך זמן שמחממין לו המים

[41] ישקוהו חומץ שלא ימהר למות

[42] צירעה

[43] חומץ חזק איגר"א בלע"ז

[44] לא גרס הכא 'לא מן הנהרות ומן האגמים', דהוא הדין נמי מן הכלים

[45] שד הממונה על מכת סנוירים; 'סנוירים' תרגומו 'שברירי' (בראשית יט יא)

[46] יקיצנו משנתו

[47] יקשקש בכיסוי החצבא על החצב, דלידמי כגברא בהדיה

[48] לחש הוא, ומתמעט והולך מֵׁשם השד: כאשר הוא שומע מיעוט תיבות אות אחר אות עד 'רי'; וכן הוא הלחש להבריחו משם

[49] ודרך העובדי כוכבים להיות להם יום שוק ויריד ביום אידם

[50] וסימן הוא להם, שאותן חנויות - של עבודת כוכבים הם: ליטול מהם מכס

[51] מפרש בגמרא

[52] דבאותן שאין מעוטרות - לא שקלי מינייהו מכסא לעבודת כוכבים, ולא מטיא לעבודת כוכבים הנאה מינייהו; ואי משום ד'נושא ונותן ביום אידם' - הני מילי לזבוני להו, דלמא מזבן ליה בהמה ואזיל ומקריב לה לעבודת כוכבים; אי נמי דרך לוקח להיות שמח ואזיל ומודי, אבל למזבן מינייהו דבר המתקיים – שרי: דסתם מוכר עצב הוא

[53] של תקרובת עבודת כוכבים, והוא סימן להם שחנויות הללו של עבודת כוכבים הן

[54] וורד והדס - דרך לשטחן לפני עבודת כוכבים, ואסורין משום 'תקרובת עבודת כוכבים'

[55] מותרין ליקח מהן, ואף על גב דמטיא הנאה לעבודת כוכבים - בהנך זביני לית לן בה, כדמפרש: במהנה מותר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]