לדלג לתוכן

תרומת הדשן/ב/ריב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן ריב כפרים עם נרדים הוא אהובי ידידי הח"ר זיינווי"ל כ"ץ אשר דרשתני על תרי ספיקי דדינא לפום ריהטא אשיב לך ולא בהסכמת דעתי כלל כי אם כמראה לך מקום הראשון שהוציא ראובן שם רע על שמעון ואשתכח שיקרא נראה לע"ד דאינו חייב כלל לפייסו בממון דהכי פסקינן בהדיא פ' החובל ביישו בדברים פטור ומוכח מן האשירי לשם דהוצאת דבה ושם רע בכלל ביישו בדברים אע"ג שכתבת דירד לחייו שהורע חזקתו גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזקין פטור ולא דמי כלל למסור דבדבוריה מקלא קלי וק"ל. אמנם באשירי כתב פ' החובל דמנדין אותו עד שיפייסנו כראוי. ונראה לע"ד שאין בזה מדה קבועה לבעלי הוראה היאך משערינן הפיוס אלא לפי ראות עיניהם לפי הענין ולפי הזמן ולפי המבייש והמתבייש ואם ירצה שמעון שלא להתפייס כלל ולנטור לו איבה אין איסור בזה כדאיתא בסמ"ג במצות תשובה דמייתי ירושלמי אהא שלא יהא המוחל אכזרי הא דתימא שלא הוציא עליו שם רע אבל הוציא עליו ש"ר אין לו מחילה עולמית. וטעמא רב אית ביה לע"ד דדילמא איניש שמע באפוקי קלא בישא ולא שמע בפיוסו ולא נפיק להא האי גברא מידי חשדא: