לדלג לתוכן

תרומת הדשן/ב/קצו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קצו שלום לך אהובי עמיתי הח"ר אליעזר אשר שאלתני מי שנשברה לו חבית של יין ונשפך היין לארץ אם מותר לשאוב יותר מלצורך היום ובעית לאוקומי ההיא דחבית שנשברה דאסור דוקא מחצר לחצר אבל באותו חצר שרי כמו נתפזרו לו פירות בחצר ורצית לדמות ההיא הצלה להצלה דדליקה ולהתיר בחד אוינא ובבית המקורה כמו שחלק בספר התרומה ודקדקת מן הגמרא דטעמא דהך איסורא משום שמא יביא כלי דרך רה"ר. אמת כי הרמב"ם כתב להדיא הכי פרק כ"ב דהיינו טעמא דגזירה זו ולכך יש לחלק להתיר דלית לן רה"ר דאורייתא וגם בחצר המעורבת כמו שמחלק בספר התרומה. ותו דבהגה"ה במיימון שם כתב בשם ר"ת דוקא נשברה אבל נסדקה דעביד טיף טיף שרי דאינו בהול כל כך ולפי זה היכא דנשפך לגמרי בארץ במאי יהא בהול וא"ת דבהול הוא שלא בלע בקרקע מאן לימא לן דהך בהול הוא כמו נשברה דילמא כמו נסדקה הוא. ומאי דמדמית ליה לנתפזרו לו פירות נראה דאין לדמות לאיסורא דהתם איירי בפירות יבשים דלא מתקלקלי אגב דקרקע אבל הכא במקום פסידא כל היכא דליכא בהול דאיכא למיחש דאתי מתוך הבהילות לאיסור דאורייתא שרי ואם שואב ושופך בכובות קטנות שקורין שא"ף ובתוך עריבות כה"ג לאו עובדא דחול הוא ובודאי שרי וכן משמע במיימון דהיכא דמשני מעובדא דחול לא חיישינן דאתי לידי מלאכה דאורייתא: