לדלג לתוכן

תרומת הדשן/ב/קסח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קסח ומה שכתבת אי כייפינן ליה לכהן כה"ג לקבליה הואיל ואית ביה כמה ספיקות. דע לך כי כבר נדרשתי על כה"ג לא ידעתי בפעם ההוא מתשובת אשירי שכתב שעהר"ם הקפיד על כהן שלא רצה לקבל אפי' ספק בכור וחשיב ליה מזלזל במתנות כהונה לפי שאם היה ישראל רוצה שלא לתתו לכהן הרשות בידו הואיל וספק בכור הוא כדקי"ל דאפי' תקפו כהן מוציאין אותו מידו ואיך יתכן שיהא כח ביד הישראל לכוף הכהן לדעתו מתי שירצה אם רוצה לקיימו מקיימו אם רוצה שיקבלו יכוף אותו לקבלו אדרבה כה"ג איכא זילזול כהונה אלא שלא באתי לחלוק על דברי מהר"ם מ"מ הבו דלא לוסיף עלה ונימא דמהר"ם לא איירי בספק דלא תלי בפלוגתא דרבוותא אלא בספק שנולד מעצמו כדאשכחן כמה ספיקות במס' בכורות אבל כה"ג דאיכא כמה ספיקות דפלוגתא דרבוותא אם אנו הולכין להחמיר משום איסור כרת כדי לצאת ידי כולן לא ניזיל כולי האי להחמיר בשביל זלזול מתנות כהונה וק"ל. ואשר דרשתני אם שרי להשכיר בכור לנכרי כדי לגדלו נראה דמשמע בפשיטות בא"ז בתשובה דשרי שכתב וז"ל בכור שמסרו ישראל לשומר נכרי כו' וכתב עלה פסק שאף אם הטיל בו השומר מום דשרי כמבואר התם ע"ש. משמע בפשיטות דשרי למוסרו לשומר נכרי דמסתמא לאו בעבריינא כתב דבריו ותו אי הוה אסור למסרו לשומר נכרי וזה הישראל עבר ומסרה לו לא הוי שרי ליה במומו שהטיל בו הנכרי כמו שיש לדקדק קצת מדברי א"ז גדול בההוא עובדא וגם נראה כן קצת לדקדק מדברי א"ז קטן ע"ש. בתשובת הגאון מהר"י מולי"ן דקדקתי וצ"ע היטב בהא דכתב בסתמא נכרי מסל"ת אינו כשר לעדות בכור משמע קצת מדבריו דאפילו אי לא מצינו למימר דלהשביח מקחו קאתי לא מהימן וצ"ע ע"ז באשירי פ"ג דבכורות. גם מ"ש דעגל הראשון אינו פוטר משום דכרוך היינו מניקתו וקי"ל דחלב אינו פוטר לפי קוצר לשונו משמע דכרוך ומניקתו היינו מטעם דחלב פוטר והא ליתא כדאיתא להדיא לפירש"י בגמרא פ"ג דבכורות דטעמו משום דאין מרחמו אא"כ ילדו וצ"ל דתרי מילי קאמר וקצר מאד בלשונו במטותא מינך תדרוש ותבקש לדרוש בכל גבולך מיודים וארמאים אם ימצא שום איש או אשה שראו מימיהם שום פרה שהיתה חולבת קודם שילדה ומה שתעלה בדעתך הודיעיני עי"מ. נאם הקטן והצעיר שבישראל: